תלמידי בית הספר הדרמטי של הבימה

משנת 1928, שנת הגעתה של "הבימה" לארץ ישראל,  פעל ב"הבימה" סטודיו ובהמשך אולפן דרמטי. מי שזיהה את הצורך בהקמת חממה להכשרת דור שחקני הארץ היה השחקן, הבמאי והמורה למשחק צבי פרידלנד, מראשוני "הבימה".

במסגרת הלימודים שהתנהלו בתחילה במחתרת ובהמשך כמסגרת לימודית מן המניין,  טיפח פרידלנד וקידם את תלמידיו: חנה מרון, יוסי ידין, נחום בוכמן, אברהם ניניו, בתיה לנצט, מרדכי בן זאב, יצחק שילה, דבורה קידר, שרה לוי-תנאי, יעקב אורלנד ועדה טל ואחרים, אותם שילב בהצגות בבימויו. 

השיעורים התקיימו במבנים שונים בתל אביב, האחרון שבהם ברח' פרוג  29 בתל אביב ("שכונת הבימה"), ביתו של פרידלנד. בין מורי האולפן ובהמשך מורי בית הספר, לצד פרידלנד שהיה המנהל והמחנך הראשי, נמנו: יהושע ברטונוב, רפאל קלצ'קין, שמעון פינקל ולאה גולדברג.

התלמידים השתלבו בהצגות בתור סטאטיסטים או תפקידים קטנים, ושמם צויין בכוכב: חניכי הבימה (כוכב אחד), חניכי האולפן (שני כוכבים).

בשנת 1945 הוקם בית הספר הדרמטי, שפעל בין כותלי "הבימה". בוגריו, שלמה בר-שביט, מישא אשרוב, שמואל סגל, שמוליק עומר, פנינה פרח, שרגא פרידמן, שושנה רביד, איתן פריבר, נחמה דוידית ואחרים,  השתלבו בתיאטרון "הבימה" ובתיאטרונים האחרים. בית הספר נסגר עם פרוץ מלחמת העצמאות (1948), כאשר תלמידיו גוייסו בתור להקה צבאית בשם "צעירי הבימה", שהיוותה את הבסיס ל"להקה הארצית" (המרכזית).

עם סגירת בית הספר, פעלה מסגרת לימודית ביוזמתה של שחקנית "הבימה", פאני ליוביץ', בביתה. בין תלמידיה, בוגרי להקת הנח"ל: יוסי בנאי ויונה עטרי, שהשתלבו בהצגות התיאטרון.  בנאי, אף צורף לקולקטיב. 

בשנת 1956, הוקם בית הספר בשנית, בניהולו של בנימין צמח, אחיו של מייסד "הבימה", נחום צמח". על תלמידי בית הספר, שהמשיכו בקריירה בימתית, נמנים: גילה אלמגור, אלכס פלג, אהרון אלמוג, ליאור ייני ודבורה דותן.