אביבה אהובתי

"ריח השקשוקה ממלא את האולם. זה לא ריח מהונדס אלא אמיתי - על הבמה ניצב תנור, עליו מחבת, ובתוכה שוברת אביבה במסירות ביצה אחר ביצה, אי אפשר לטעות בארומה של בצל המיטגן לאיטו, והריח מגיע לכל אף ואף, לכל שורה בקהל. אביבה מכינה לפרופסור הרעב שקשוקה ממעט המרכיבים שמצאה במקרר ביתו התל אביבי, ובתמורה הוא לא מתייאש ממנה. ולמה שיתייאש? משום שאביבה הגרה באחד השיכונים בטבריה, היא אומנם כישרון כתיבה גדול, אבל את הסיפורים שלה היא כותבת במטבח, בין הסירים, ככה זה כשחצי שכונה אוכלת את הדגים שלך. 

הסצנה המתוארת בפסקה הראשונה היא רגע נפלא בהצגה הזו, רעיון בימוי עדין שמעביר עולם. לטגן שקשוקה על הבמה., לשמוע את קולות פצפוץ הביצים, כמה כוח יש לריח בהפעלה של מכניקת הרגש. הרי אין דבר שאומר יותר 'בית' מריחות בישול. 

עלילת ההצגה נטועה חזק בקרקע - בסיפורם של אנשים פשוטים משכונה דלה בפריפריה. לא מובן מאליו בימנו לספר סיפור על שוליים חברתיים בישראל, מבלי ליפול לסטריאוטיפים, והנה ההצגה הזו מצליחה לעזות זאת יפה, כשהדמויות בה משחקות בטוב טעם, ורובן אינן מצוידות בסממנים עדתיים מובהקים מדי או מגוחכים. זוהי פשטות שאינה מזלזלת בדמויות או מנמיכה אותן, ועדיין מאוד ברור לאן הן שייכות על המפה הכלכלית-חברתית בארץ.

לצד הסיפור הארצי ונודף הריאליזם, שזורים בהצגה חלקים מעולם הפנטזיה של אביבה - אלו החלקים שבהם הסיפורים שלה מתעוררים לחיים, והדבר בא לידי ביטוי עם וידאו ארט מקסים (גיא רומם) שנראה כמו צויר ביד. על הרקע הזה מופיעה יונה, גיבורת הסיפורים של אביבה, המשוחקת בידי עמית זיתון החיננית. כל סצנה כזאת נגמרת בסאונד דומיננטי של נשיפה, כה בולטת, כמו נשיפתו האחרונה של אדם שנשמתו יוצאת ממנו. הבחירה הזאת מצטרפת לשאר הבחירות הנכונות, וממחישה יפה את ההשתרשות חזרה מעולם החלום למציאות הלא פשוטה.

זהו סיפור על נשים חזקות אך לא פריווילגיות, ולעומתן גברים לא מתפקדים, תלותיים, לא מפותחים, שאותם  הן נושאות על גבן. אימה המעורערת של אביבה משוחקת בידי רובי פורת-שובל הנהדרת, וישנה סצנה בין השתיים שחושפת את הפגיעות והרגישות של דמותה של אביבה באופן מכמיר לב. מוני, בעלה הלוזר של אביבה, מגולם היטב בידי מולי שולמן, ומעורר אמפתיה גם כשהוא נכשל כבעל. נופר סלמאן ושפי מרציאנו מרשימים כל אחד בדרכו כילדיה של אביבה. תקווה עזיז בתפקיד השכנה מרצדס, אורן כהן בתור בעלה של אניטה, אחותה של אביבה ואודי רוטשילד כפרופסור - עושים אף הם עבודה טובה.

מעל כולם זורחת ענת מגן-שבו בתפקיד אביבה, והיא מצוידת בטבעיות בלתי מתאמצת ובעוצמה שקטה. מגן-שבו מתמזגת עם אביבה מאופן מושלם ומעבירה מורכבות לצד פשטות, חוזק לצד שבירות, ועל כך מגיעות לה מחמאות רבות.

'אביבה אהובתי' היא הצגה שיכולה לגעת במקום אינטימי אצל רבים, ולכן לא חייבים להיות אביבה כדי למצוא בה נקודות הזדהות. זהו המקום הרועד, החולם, המתגעגע, המוחמץ. יש אותו אצל כולנו בווריאציות כאלה ואחרות. ובעיקר: ההצגה הזו מצליחה לייצר תחושה של בית תוך שימוש בכמה חושים: דרך ויזואליה, מוזיקה, סאונד, ובעיקר - באמצעות ריח. זה מקורי ומעניין, וזה גם מאוד ישראלי. ובכך, אביבה אולי כותבת את הסיפור שלה, אבל גם קצת את של כולנו".