כתם לידה

"בדומה לעשרות הצגות וסרטים אחרים, גם כאן אנו מציצים אל עולמה המסוגר של החברה החרדית אשר מוצג כאן בפירוש כעולם אפל, פנטי ואפילו מורשע. המחזה עוסק בחתונה שנתקלת בקשיים מאחר וגם החתן וגם הכלה נגועים בבעיות תורשתיות קשות. סביב זה נרקם עולם חשוך שיש בו טירוף, משמרת צניעות ואשפוז כפוי של אשת הרב בתמונה וולגרית להחריד.

אם זאת, יש כאן שחקנים מצוינים וביניהם פורת שובל עצמה, טטיאנה קנליס אולייר, יפית אסולין, חיים חובה ואורנה רוטברג, שמפיחים מעט רוח אנושית בסטראוטיפים מקרטון. עד מתי תשלוט אצלנו המחשבה שהצצה אל תוך עולמה החשוך של החברה החרדית הוא חומר ראוי לתאטרון. הרי מעבר למימד הסנסציוני, יש בחברה הזאת גם בני אדם עם בעיות אנושיות אמתיות.

"לעיסוק בחרדים יש פוטנציאל תיאטרלי גדול. אבל כדי לממש אותו יש צורך בחומרים מתוחכמים ונועזים. הבעיה היא שרוב היוצרים מעדיפים להתבוסס במי האפסיים של השערוריה המלודרמתית הטיפוסית. פורת-שובל יצרה כאן שילוב קיצוני של סטראוטיפים, סודות, סטיות, סנסציות וססמאות, בדיוק מהסוג שאהוב כל כך על הקהל הישראלי.

המחזה מציג את החברה החרדית כעולם חשוך ופרימיטיבי. הבמאי משה קפטן שחתום משום מה גם על הדרמטורגיה העמיד כאן מסכת שטחית פשטנית שרדידותה מודגשת עוד יותר על ידי הפרופורציות המוגבלות של בימת "בית החיל "ועל ידי צילום האילוסטרציה של אלכס ליבק שמשתרע ברקע. השחקנים מתמודדים בגבורה עם האתגר שנכפה עליהם. רוטברג מצוינת כהרגלה, אברי ארבל מפיק את המירב מתפקיד החתן התמים וגם טטיאנה קנליס אולייר סימפטית למדי בתפקיד הרופאה הגינקולוגית שחזרה בתשובה.