חדוה ואני

"בימויו של ישראל בקר שיווה להצגה ב'הבימה דינאמיות רבה לרגעים אפילו מוגזמת. אריכות מה המורגשת מדי פעם בספר - חלפה כאן ואיננה. הודות לגישתו של הבמאי, ער מאוד הוא הקצב, ועל אף הפיצול הרב לתמונות - מתקשרים החלקים לשלמות אחת המעוררת הד בקהל.

נחום בוכמן כשלומיק הפתיע ברכות האנושית של משחקו, בגוון אחר מאלה שהכרנו עד כה בהופעותיו. לעדה טל התאים מאוד התפקיד של חדווה והיא מצאה בו פורקן לטמפרמנט ולתוקף במשחקה. מרירות הרצופה בימי חייה בקיבוץ, לאחר מכן אושרה בתל אביב ושאיפתה ל'כל אותם הדברים הנותנים טעם לחייה של כל אישה באשר היא אישה' - מצאו ביטוי מוכשר בהופעתה. דמות שופעת חיים ועסיסית של מישקה הנהג, סמל ל'מעמד העולה' - גיבש שמואל רודנסקי כמיטב יכולתו הרבה. לצידם של בעלי התפקידים הראשיים סייעו בנאמנות רבים מן המשתתפים בתפקידים אפיזודיים.

"קשה הייתה מלאכתו של נחום בוכמן בעיצוב שלומיק. דומה כי אי אפשר לדלות יותר מתפקיד זה. כה פשוט ומלבב הוא שמיד עם הופעתו מתחבב הוא על לב הצופה ודווקא אותה פשטות - מהווה קושי מיוחד לשחקן במחזה זה. רפאל קלצ'קין בתפקיד אברהם קרקובר, מצא את כל אותם הדברים המציינים סוחר יהודי פיכח וערמומי, רגשן אך עוצר ברוחו. תפקיד זה עוצב בשלמות. תמרה רובינס הצליחה להציג את הדסה קרקובר על כל קרתנותה אם כי טובת לב כשלעצמה.