הכובשים

איטליה, 1796. אל חנותו של סוחר האריגים, ג'וזפה ליפי, מגיעה סניורה בליונה המספרת סיפורי זוועה על הכובשים הצרפתים העומדים להגיע לכפרם. ג'וזפה אינו נבהל מסיפוריה, הוא מעוניין למכור את מרכולתו במחירים מופקעים. אך כשנוכח לדעת שאנשי הכפר נסו על נפשם, מחליט גם הוא לברוח.

אשתו, מריה, אינה מוכנה לברוח כל עוד בנה, פיטרו ואשתו יחזרו מן היער הסמוך לכפר. כשהשניים מגיעים באפיסת כוחות הם מספרים שראו שני פרשים צרפתים. כדי לברוח מהם, נאלץ פיטר להכות בסוסים ולהבריח אותם. בטרם החליטו בני הבית מה לעשות,  מגיעים שני הפרשים החוששים להיענש משום שאיבדו את סוסיהם. לפי פקודת מפקדם, שומרים שני הפרשים על ביתו של ג'וזפה ליפי. אם יתברר שאנשי הכפר התנפלו על הסוסים יוצאו להורג. אם יתברר שמדובר בעדות שקר מצד הפרשים, יוצאו הם להורג.  

הפרשים שחסים על חייהם, מחליטים לשתוק ולא לחזור מדבריהם. גם אם יגרום הדבר להריגת בני הכפר החפים מפשע. קוזימה, משרתת בביתו של ז'וזפה, רוצה להציל את בני המשפחה, לכן היא מספרת לאחד הפרשים, פליקו שהיא הייתה זו שהבריחה את הסוסים. פליקו שנשבה בקסמיה מבטיח לה להשפיע על לה-גוס, הפרש השני לחזור בו מהעדות ולשכוח מכל העניין.   

בינתיים, מגיע מזכיר הגדוד עם כתב העדות לחתימה ולאישור. מתוך פחד ממפקדו , חושש לה-גוס לחזור בו מהעדות, וחותם.  

אל הבית מגיע גם מפקד הגדוד והעלילה זוכה לתפנית מפתיעה...