ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
אמיל והבלשים
- הצגה מספר: 183
- הצגת בכורה: 20/03/1962
- מספר הצגות שהועלו: 44
יוצרים
- מאת: אריך קסטנר
- עיבוד: יוליוס גלנר, מרג'ורי סיגלי
- תרגום: חיים גליקשטיין, נילי קינן
- בימוי: מרג'ורי סיגלי
- מוסיקה: אריק לוני
שחקנים
- הקריין: שמואל סגל
- אמיל טיצ'באום: יצחק למדן
- גב' טיצ'באום: עדה טל (טרייבמן), דליה פלידל
- מנהל התחנה: דוד ברוך, אליעזר יונג
- סבל במלון: דוד ברוך, אליעזר יונג
- קצין בולשת: דוד ברוך, אליעזר יונג
- גב' ג'ייקובס: חנה'לה הנדלר, ניורה שיין
- איש זקן: חיים אמיתי, ישראל רובינצ'יק
- מנהל הבנק: חיים אמיתי, ישראל רובינצ'יק
- מר קרקפת: יצחק (איז'ו) ברקת, שמואל (מולה) רודנסקי
- גוסטי: גד נעמן
- הפרופסור: יאיר מאן
- גימל הקטן: חיים שינדלר
- אלכס הגדול: בונדי לוי
- בני: רזי אמיתי
- לוקש: דב רייזר
- שמן: יעקב ברוך
- דן: אברהם דהרי
- דון: משה כהן
- פוני: רינה אלימלך, יהודית (ג'ודי) רוזנברג (ליטני)
- אדי: גיל הדר
- נהג טכסי: אהרון אלמוג, צבי שטולפר
- שוטר: יהודה אפרוני, ניסים שמעוני
- סבתא: בת עמי אלישיב-פינקל, שושנה דואר
- קופאי בבנק: אהרון אלמוג, צבי שטולפר
על ההצגה
זהו סיפורו של נער אמיל. הוא בא לעיר ברכבת לבקר את סבתו ולהביא לה סכום כסף קטן מאמו. באותו קרון רכבת נוסע קרקפת - ברנש מפוקפק המבחין בכסף בכיסו של אמיל ואז... כשמגיע אמיל לעיר הגדולה הוא מתחיל לבלוש אחרי הגנב. התמזל מזלו והוא פוגש בגוסטי ובחבורתו המתגייסים מיד לעזרתו. בינתיים מבחין גוסטי בקרקפת שזה עתה סיים לזלול במסעדה שכונתית וממהר למונית. מיד, קופצים גם הבלשים הצעירים למונית והרדיפה מתחילה. ואז? את ההמשך לא נוכל לגלות לכם. תראו אותו על הבמה. "כך בקיצור גרמה רכבת לסיפור, היה כל העולם עליז ברכבת אז התחיל הסיפור אבל פתאום, מילה מקרית מישהו אותה שמע, היא גרמה למהומה, אבל מספיק!..."
תמונות מהצגה
ביקורות
"הצגת סיפורו של אריך קסטנר שעובד ע"י יוליוס גלנר ומ.ל. סיגלי, גרמה ב'הבימה' הנאה למאות רבות של ילדים משום שהתפקידים לגדולים, שוחקו בהם ע"י המבוגרים, והתפקידים לילדים - ע"י ילדים. רודנסקי היה "גנב" מצויין, בעל צורה ומשכנע וכן שושנה דואר, שהייתה סבתא רגשנית (קצת יותר מדי לרגעים). עדה טל הפריזה בתפקיד האמא "המנדנדת" וכן חנה הנדלר בתפקיד גברת ג'ייקובס.
מן הילדים הצטיינו ממלאי תפקידי הפרופסור ואמיל, אך גם האחרים שיעשעו את חבריהם באולם כיוון שהשתובבו כדבעי על הבמה. גברת סיגלי, עשתה מלאכה מלאת חן כבמאית וכציירת התפאורה. היא הבינה ללב הילדים והשכילה להכין דקורציה פשוטה, עליזה ומשעשעת והפכה את הבמה לעשירת גוונים וצלילים ועליצות ילדים פרחחית, ברוח סיפורו הנחמד של אריך קסטנר. זו היא הצגה נחמדה, המנעימה את הבמה לא רק על הצופים הקטנים, אלא גם על אבותיהם המתלווים אליהם.
"לאחרונה נעשה נסיון לשלב את משחקם של מבוגרים וילדים בהצגות לילדים, ע"י העלאת 'הנסיך הקטן' של סנט אכזופרי ועתה ע"י 'אמיל והבלשים' ב'הבימה'. השילוב הזה של תיאטרון של ילדים ותיאטרון בשביל ילדים הוא לברכה. כך מוצג לפני הילדים עולם תיאטרוני המשמש בבואה נאמנה לעולם המציאותי.