המלכה והמורדים

"בתיאטרונים השונים נערכות בזו אחר זו הצגות בכורה המתקבלות ע"י הקהל ברגשות מעורבים. נשאלת למשל השאלה : מה תפקידה של 'הבימה' התיאטרון הלאומי שלנו ? האם זה מתפקידה להיות תיאטרון נסיוני, המביא לידיעתנו את כל הניסויים והתוצרים הגמורים אך למחצה של תקופת " סער ופרץ" זו בתיאטרון העולם ? כלום אין זה תפקידו שלח תיאטרון קטן יותר עם להקה אוונגרדית המפגין לפני קהל מובחר של "אניני טעם" את חבלי הלידה של תקופה חדשה ? אוגו בטי כתב מחזות שאפשר לכנותם : "תיאטרון בדרך".

המחזה נמשך תוך דיאלוגים ארכניים אך שטחיים. איש מהשחקנים לא חי את תפקידו ושמא אין זה אפשרי. הם מלאו את חובתם. מרים זוהר מפגינה את כשרונה במידה שתפקידה מרשה זאת. היא שפלה כיצאנית, כאשר היא מתעלה מבחינה אנושית, היא עשוייה לכבוש לבבות.האם יוצג המחזה פעמים רבות - דבר זה הוא בחזקת ספק.

אחד המחזות המעניינים ביותר של אוגו בטי, האדם נלחץ כאן אל הקיר האטום של "להיות תוך חדלון" או "לחדול תוך כבוד". חרותה של הברירה ניתנת כאן בידי האדם ועליו - עליו בלבד ! - לדעת להשתמש בה. משחקה של מרים זוהר הוא בלתי שווה. יש בו עליות וירידות. ובסופו הוא נראה תיאטרלי מדי. ההצגה ארוכה מדי וכבדה.