ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
ההבטחה
- הצגה מספר: 229
- הצגת בכורה: 15/08/1967
- מספר הצגות שהועלו: 126
יוצרים
- מאת: אלכסיי ארבוזוב
- תרגום: מרים אורן
- בימוי: ראובן מורגן
- תפאורה: יוסף קרל
- תלבושות: יוסף קרל, אניה שנל
שחקנים
- ליקה: דליה פרידלנד
- מריקו: ישראל בידרמן
- לאונידיק: אלכס פלג
על ההצגה
שלושה נערים שאיבדו את משפחותיהם במלחמת העולם השניה, מוצאים מקלט בבית הרוס בלנינגרד הנצורה. עד מהרה מתברר שאין מנוס מניתוק צלעות המשולש הבלתי שגרתי שנוצר: הנערים מתגייסים לצבא והנערה הולכת לעבוד בבית החולים. בפגישה שלאחר המלחמה, מתברר שהעמידה המתמדת מול המוות, בשדה הקרב או בבית החולים, הפכה את הילדים לאנשים צעירים, החולמים חלומות לגבי עתידם: האחד חולם להיות בונה גשרים, השני חולם להיות משורר והנערה חולמת להיות רופאה. בנקודה זו חייבת גם המלחמה על האשה הנכספת להגיע לסיומה. למרות החברות בין שני הבחורים, מתפתח ביניהם עימות חריף, שבסופו זוכה האחד בנוערה והשני נוסע למרחקים. הפגישה האחרונה של הצעירים נערכת כעבור שנים והיא כעין הודאה בכשלון: איש מהם לא השיג את מטרתו ואיש מהם אינו מאושר.
תמונות מהצגה
ביקורות
"הבמאי ראובן מורגן הציג מחזה בסגנון היחיד ההולם אותו - סגנון ראליסטי המהלך אט אט מתמונה לתמונה כשהיסודות המרעישים העיקריים הם קולות המלחמה הרועשים מן החוץ והחוט המקשר את העקלתון הסנטימנטלי הוא מנגינה של ואלס כדוגמת "מנגינה חוזרת" בסרט. העלילה נישאת אל כתפיהם של שלושה שחקנים חביבים ואהודים.
דליה פרידלנד המיטיבה להיות דמות אמינה, הן כבת 16 והן כבת 36 כשהיא אופפת כל גיל באווירה הנפשית ההולמת אותה. ישראל בידרמן בדמות חיננית של צעיר מסוגר המוכן לייסר אף את עצמו ובלבד שלא תתגלה חולשתו ברבים. ואלכס פלג בדמותו של אינטלקטואל ציני וחולמני בעת ובעונה אחת. מי שמוכן להתבשם מסיפור אהבה ארוך, לעקוב אחרי לבטים רבי שנים כיאות "לנפש הרוסית הרחבה", מוצעת לו כאן הזדמנות לעשות כן תוך התבוננות בהצגה שהמשחק והבימוי בה הם על רמה נאה.