אות בארץ הפלאות
- הצגה מספר: 236
- הצגת בכורה: 01/08/1968
- מספר הצגות שהועלו: 79
יוצרים
- מאת: בינה אופק
- בימוי: מרג'ורי סיגלי
- תפאורה ותלבושות: דן רייזינגר
- מוסיקה: שמעון כהן
שחקנים
- סופר: שי דנון
- עין: יעל אופיר
- תו: יעקב לייבוביץ
- ריש: יגאל לוי
- מם: לבנה פינקלשטיין
- יוד: ורדה פרנק
- פא: אלכסנדר קול
- נון: רחל רביד
על ההצגה
איך נולדה ההצגה?
תאמינו או לא - ההצגה נולדה אט-אט, כמעט כמו האלף-בית עצמו. ישבנו באולם קטן של "הבימה" - צמד סופרים, צייר, מוסיקאי, חמש שחקניות וארבעה שחקנים צעירים. הבמאית, מרג'ורי סיגלי, שבאה אלינו מלונדון, אמרה באנגלית "הבה נעשה יחד הצגה ; מסכימים?". כולם הסכימו מיד, אבל אחדים שאלו : "נעשה הצגה, אבל היכן המחזה ?" "אין מחזה", השיבה הבימאית, "יש רק רעיון". הרעיון היה - האלף-בית. בבקשה להשמיע רעיונות. הכל היה מוזר, אבל מעניין ביותר. ימים אחדים - ובהם שעות ארוכות - ישבנו והעלינו רעיונות שונים ומשונים, משעשעים, מטורפים, למשל : האותיות נולדות בחדרו של קוסם. הן יוצאות לחפש את אחיהן האובד ומגיעות אל ארץ-הפלאות. לכל אחד הייתה הצעה.
לאט-לאט התגבש תוכנו של המחזה, שאותו תראו על הבמה: מעשה בשבט של יצורים חביבים, המוצאים לפתע אותיות שהומטרו עליהם ממרום, ומעשה בסופר תמהוני, המרחף בחלל על גבי מכונת כתיב מעופפת, ומעשה ב-ד' בודד, החי לבדו על אי הפלאות, עד שלפתע...יותר לא נגלה לכם. רק זאת נוסיף: המחזה הוא יצירה משותפת של כולנו - השחקנים, הסופרים, הצייר המלחין והבמאית. נהינו מאוד מעבודת היצירה. אנו מקווים שאתם תיהנו מהתוצאה.
תמונות מהצגה
ביקורות
"הבמאית מרג'ורי סיגלי חדורה אהבה גדולה לתיאטרון הילדים. דבר זה מורגש בבימויה של כל אפיזודה קטנה. היא מצטיינת בדמיון בימתי פורה מעין כמוהו ובחוש עיתוי בקצב נדיר ביופיו. התפאורה ותלבושות של דן רייזנגר הן גם כן מהישגיה היפים של הצגה זו, בצורות היפות ובצבעוניות המקסימה גם יחד. הוא הדין גם בפעלולי התאורה המצויינים שעליהם הופקד מיכאל ליברמן ואשר השתלבו להפליא בסגולותיה של התפאורה. המוזיקה של שמעון כהן נשמעת עריבה לאוזן.
יש לציין, בייחוד את כשרון ההבעה הבלתי רגיל של השחקנית לבנה פינקלשטיין היוצרת בשרירי פניה עולם ומלואו. הצגה זו ראויה שיראוה ילדים רבים, לפחות בשל סגולותיה האסטטיות המובהקות והלוא אף בכגון זה אין אנו מפונקים מידי כידוע.
"הבימוי עשיר וכמעט טוטאלי שכן ההצגה כמו כתבה את המחזה ואין דברים אלו אמורים לרעת המחברים אלא דווקא לזכותם. בערב לאחר ההצגה רציתי להיות ילד, להאמין, להיות תמים, ולגדול שוב. זוהי מידת הצלחתם של הבימאית והמחברים. וכשיש במאי טוב, נמצא גם תפאורן טוב. דן רייזינגר בנה תפאורה רווית פיוט ויופי ויש רק לקוות שהמצאותיו המבריקות לא יעלמו עוד מן הבימה העברית.
לא היינו מסוגלים להנות כל כך לולא הבימה הייתה שוכרת לה שחקנים צעירים וחמודים, יוצאי בית הספר הדרמטי ברמת גן. שחקנית נהדרת שהיא תמיד מן יו יו של חן ויופי, לבנה פינקלשטיין ועוד. טוב היה שי דנון ששיחק את הסופר הנוסע בין הכוכבים. טובים היו גם יעקב לייבוביץ' ורחל רביד ובכלל היה זה אחר הצהריים מהנה ומשובב לב ועין ואוזן ואין לנו אלא להמליץ בפני כל קוראינו שילכו בהמוניהם להצגה המשעשעת.