הילולת הרוחות

  • הצגה מספר: 240
  • הצגת בכורה: 01/02/1969
  • מספר הצגות שהועלו: 20
הילולת הרוחות

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

עלילת המחזה מתרחשת בביתם הנחמד של רות וצ'רלס קונדומין. צ'רלס, סופר במקצועו, נשא את רות לאחר שאשתו הראשונה, אלווירה, נפטרה. לצורת כתיבת ספר, מזמין צ'ארלס את מאדאם ארקאטי כדי שתערוך סיאנס בביתם. במעשה הזה הוא מתכוון ללמוד מונחים מקצועיים ושיטות עבודה שישמשו את עלילת ספרו הבא. הסיאנס נוחל הצלחה בלתי צפויה, כאשר רוחה של אלווירה מופיעה בבית. צ'רלס הוא היחיד המסוגל לראות את אשתו המתה. נסיונותיו לשכנע את הסובבים כי אלווירה אכן נמצאת מערערת את מערכת היחסים בינו לבין רות. הוא ממשיך בנסיונותיו לשכנע אותה ומקווה שלאחר שתשתכנע יוכלו שלושתם לחיות תחת קורת גג אחת, לא מתוך ידידות חמה אלא מתוך השלמה והבנה הדדית.    

רות משתכנעת אך במהרה מבינה שנפלה למלכודת. יחסי הקירבה בין צ'רלס לבין אשתו לשעבר ובילוייהם המשותפים מעוררים את קנאתה והיא מזמינה את מאדאם ארקאטי כדי שתסלק את רוח הרעה. ארקאטי טוענת שאין ביכולתה לסלק את אלווירה והשתיים נפרדות בריב. אלוווירה שחשה שאינה רצוייה, מתחילה להזיק לבני הזוג ולגרום לתאונות שונות ומשונות. רות מבינה שאלווירה מעוניינת להרוג את צ'רלס כדי שהשניים יוכלו להתאחד והוא ישוב להיות שלה בעולם הבא, לאחר שהיא משתפת את צ'רלס בפחדיה הם מחליטים להזעיק שוב את מאדאם ארקאטי. רות לוקחת את המכונית לא לפני שאלוירה "טיפלה" בה.  בדרכה למאדאם  מתרסקת המכונית ורות עוברת אף היא לעולם הבא. מאדאם ארקאטי, שהמצב שלתוכו סיבכה את משפחת קונדומין מטריד את מנוחתה, מופיעה ומודיעה לצ'רלס שמצאה דרך להשיב את אלווירה אל עולם המתים. הוא מתנגד לנסיונות נוספים אך התעקשותה של אלווירה מובילה את ארקאטי לבצע טקס, במהלכו נכנסת לבית גם רוחה של רות. לאחר שנראה כי כלו כל הקיצין מצליחה מאדאם ארקאטי לסלק את שתי רוחות . האלמן "הטרי" חש כי השקט והשלווה שבו אל ביתו, אך מאדאם ארקאטי מייעצת לו למהר ועזוב את הבית, מאחר ולמרות ההצלחה המפתיעה - מי יודע...

תמונות מהצגה

ביקורות

"בהילולת הרוחות התכוון הסופר - השחקן - הפזמונאי - הבמאי - והבדרן הפורה הזה של אנגליה לתת לא רק קומדיה של סיטואציות אלא גם סאטירה שנונה, בה הוא מלגלג על גינוני החברה הבריטית. ב'הבימה' נשאר רק ההומור שבמצבים. מוזר שהבמאי הבריטי ג'רלד הרפר לא הרגיש כמה זרה לרוח המחזה האווירה שהוא יצר.

חוה נובק. "אומר". 07.03.1969

"נואל קוארד הבריטי כתב את מחזהו זה ב - 1941 כקומדיה עשויה היטב בעלת קצב מהיר, קלילה ושנונה, העוסקת במשלוש הרומנטי, אך הפעם שלוש הצלעות הן גבר ושתי נשותיו : החיה ומתה שנוכחותה על הבמה חיה מאוד כ"רוח"מעולם האמת. במחזה המוצג ב'הבימה' שבויים ע"י האנגלי ג'רלד הרפר, הולך חלק ניכר מהשנינות הלשונית לאיבוד ואולי לאו דווקא באשמת הבמאי.

דומה, שהתרגום שניסה בכל כוחו להיות קורקטי, 'הרג' את המיוחד והמבריק שבסגנון הקוארדי ועיכב בהעברת האווירה האנגלית הטיפוסית אל הבימה העברית. משחק טוב הגישו שלמה בר-שביט כצ'רלס, שלעיתים אף היה מצויין, מרים זוהר כאלווירה הרוח, שמילאה את הבמה באישיותה. טובה פרדו בתפקיד רות הייתה קשוחה בהתחלה, אך נכנסה לתפקידה בקלילות הראוייה בסצינות מאוחרות יותר. יעל אופיר הגישה דמות משכנעת וכנה כמשרתת אדית. תמר רובינס יצרה דמות מעניינת המתאימה למה שנראה בעיני כטיפוס תמהוני ומוזר, הנוהג לערוך סיאנסים.

עדה הוז-פלס. 11.04.1969