הבעל הנצחי

"דוסטוייבסקי הוא היחידי בין המספרים הרפרזנטטיביים של המאה ה - 19 שעמד במלוא מובן המילה במבחן החמור של הזמן. הוא אולי היחידי שלא איבד מאומה מן החיוניות הקורנת של יצירתו. מאז לוותה "כל רוסיה' את גופתו הקרה ברחוב הנפחים, גדלה דמותו משנה לשנה עד שהיא היום מציאות חיה יותר משהיה בעת שחי. תהומות הנשמה נפתחים לפנינו בכל אחת מיצירותיו. כמעט שאין הוא מתאר אדם בריא ושלם בנפשו וברוחו. הוא סופרם של החולים, המושפלים, המדוכאים. האופל, תיאור הפשע הקודר והמשיכה לאור - הם הנושאים העיקריים בכל יצירותיו.

גם הפעם לפנינו עיבוד, מכיוון שדוסטוייבסקי לא כתב מעולם לבמה. המעבד הגרמני עשה הפעם מלאכה ראוייה לשבח. אם זה 'ערב דוסטוייבסקי', עלינו להודות על כך לבמאית עדנה שביט, שזו לה הופעה ראשונה על במת התיאטרון הלאומי. היא עשתה עבודה מצויינת. אשר למשחק, העלילה מתנהלת ברובה המכריע בין שניים העומדים בה בכבוד. אלה שני שחקני "דור ההמשך": נסים עזיקרי ושלמה בר שביט. האחרון פעיל בהרבה מן הראשון ומגיש לנו משחק משובח.

בר שביט הגיש משחק מצויין ב'צוואתו של כלב' בעונה שחלפה ומעצב כאן דמות שונה לחלוטין. מזה זמן רב לא ראינו הישג משחק כה חשוב ואם יירסן את עצמו עשוי הוא לשפר את הישגו עוד יותר. עזיקרי, סביל יותר לפי הסיטואציה והטקסט וזה אולי תפקידו הטוב ביותר. גם טוני זך ממלאה את תפקידה בכשרון. בסיכום : ערב תיאטרון מצויין שאנו ממליצים עליו בכל לב ומאחלים לו את אותו מספר ההצגות הרב לו הוא ראוי מכל הבחינות.

"הבימה לא יכלה למצוא זיווג מוצלח יותר מנסים עזיקרי בתפקיד המאהב ושלמה בר שביט בתפקיד הבעל הקרנן. שני השחקנים מציגים משחק עשיר ומדוייק מאוד. בר שביט מעצב דמות גרוטסקית וטראגית עד אימה ולעומתו, נסים עזיקרי הקליל, המעודן, הרגיש לעיתים עד כאב, מעלה לפעמים בזכרון דמות שיצאה ממחזה של צ'כוב. עדנה שביט ביימה את ההצגה בקווים נקיים ויפים להפליא. הצגה מצויינת.