משחק חתולים

  • הצגה מספר: 294
  • הצגת בכורה: 20/04/1974
  • מספר הצגות שהועלו: 30
משחק חתולים

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

עלילת המחזה מתפתחת תוך חליפת מכתבים בין שתי גבירות זקנות אחיות, שדרכיהן נפרדו מזה זמן רב. שתיהן אלמנות, לשתיהן ילדים אדישים. על אף היותן קשורות אחת לשניה, הן מנהלות אורח חיים שונה כפי שהן גם שונות באופיין. האחת, הגברת אורבן, מתגוררת בדירה מוזנחת בבודפשט, בזמן שאחותה המשותקת גיזה שוכנת בדירת פאר של בנה העשיר בגרמניה. גיזה משלימה עם פרישתה מהחיים הפעילים, אבל אחותה אינה משלימה והמחזה עוקב אחרי נסיונותיה לשקם את עצמה, לנצח את גילה, את הזדקנותה וממשיכה להיפגש עם מעריץ ישן שלה, ויקטור, זמר אופרה שירד מגדולתו. המצב מסתבך כאשר היא מתיידדת עם אלמנה צעירה ומבריקה יותר שמנסה לצוד ברישתה את ידידה הזמר.       

תמונות מהצגה

ביקורות

"אישטבאן אורקני המחזאי ההונגרי משמש כפי הנראה בעת האחרונה מחזאי השעשועים המזרח-אירופי של העולם המערבי. מחזותיו מוצגים בארצות רבות וצופי התיאטרון המערביים וגם המבקרים, מחפשים במחזותיו איזה בשורה חדשה מן המזרח. 'משחק החתולים' הוא מחזה על הזדקנות ועל זיקנה ועל יחסי אנוש בכל גיל ויש בו אולי כמה אמירות בעלות משמעות בכל מקום ובכל זמן.

יש לומר כי ההימור על המשחק הצליח בהצגה. שתי השחקניות - האחיות - עדה טל ובתיה לנצט משחקות היטב ומצליחות ליצור לפעמים רגעים שיש בהם רגש. עדה טל בתפקיד גיזה הנכה בגופה ובנפשה עיצבה דמות משכנעת ואמינה. בתיה לנצט כארז'י הלוחמת נואשות על רגעי יופיה וחינה האחרונים הייתה נוגעת ללב. שתיהן מעניקות לדמויות ולמחזה יותר משקל אנושי ממה שיש בו.

עידית זרטל. "דבר". 30.09.1974

"המחזה שאינו נעדר רגעים קומיים או טראגיקומיים ומספר לכאורה על עניינים טרוויאליים, הוא בעצם רציני ועמוק, מרתק ומזעזע. לא מעט בזכות משחקה המצויין של בתיה לנצט, כשמסייעים לצידה עדה טל, גדעון זינגר, דינה רויטקופ, אתל קובינסקא ואחרים.

עיתון "את". 09.1974