ארבע נשים

"הציר שעליו סובב המחזה הזה הוא היחסים בין ארבע נשים המחלקות בינהן דירה משותפת. את התנהגותן בבית מכתיבים אירועים ואנשים שמחוץ לבית. לכל אחת מהן יש את רגע החולשה שלה, המשבר שלה ואז היא נשענת על חברותיה. יש איזה איזון עדין במסכת הנרקמת בדירה זו.

על ההצגה מעיבה התוגה שבמותה הטראגי של תרצה אתר שאהבה את המחזה והתמסרה לו מעבר לנדרש ממתרגם. היא ישבה בחזרות, תיקנה את התרגום כשצרם לאוזניה והעשירה את עבודתן של השחקניות בחוויות אישיות, שעשויות היו לתרום לעיצוב הדמויות. היא מצאה משהו מעצמה בכל הארבע - סיפרה דליה פרידלנד.

"הבעיה המרכזית של הצגה תלושה ולא נחוצה זו, היא שאין לה מחזה. החומר היה עשוי אולי לשמש בסיס לתסריט טוב לסרט טלוויזיה. בסוג כזה של הצגה - המביאה מציאות מסויימת (ואיני כופר בקיומה של מציאות מנוכרת ומתנכרת כזאת) - אני מעדיף מחזה שמשחזר מציאות לשם מטרה כלשהי, חברתית, פוליטית וכו'.

אם משחזר המחזה מציאות לשם העלאתה בלבד ובלי לספק כל פרשנות עליה, רצוי שההצגה תהיה בעלת עוצמה רבה. ארבע נשים אינה הצגה כזאת. ארבע השחקניות אמנם משחקות היטב, כל אחת מעצבת את הדמות שלה כיאות ועםהרבה ניואנסים, אך הדמויות אינן די מעניינות ולשחקניות איו עומק אישיות שעשוי לעשות את הערב לחוויה".