למות מצחוק

  • הצגה מספר: 1(הבימרתף)
  • הצגת בכורה: 01/03/1973
למות מצחוק

על ההצגה

המחזה עוסק בתליין ובנידון לתלייה. פרופסור אורנן, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ירש את הפקולטה לפילוסופיה מקודמו לאחר שהלבין את פניו מול הסטודנטים. הוא ממשיך בהתנהלותו הפוגענית ומסלק מן האולם סטודנט המנסה לחלוק על התיזה שלו.   

שלושים שנה מאוחר יותר חוזר התלמיד שסולק והפעם בתור מלך פולינזיה שקיבל הכשרה בתור תליין. מטרתו, לנקום בפרופסור שסילק אותו מהשיעור. במלאות שלושים שנה להרצאת הבכורה שלו, מוזמן הפרופסור להשמיע אותה במסגרת תכנית טלוויזיה. כדרכו, מתבל הפרופסור את ההרצאה בבדיחות וולגאריות והשתלחויות בחלשים ממנו. בדיחה לא מוצלחת שלו מתפרשת ע"י השלטונות כבדיחה אנטישמית והשופט העליון דן אותו למוות בתלייה.  

הפרופסור והתליין, שעברם המשותף נחשף בהדרגה, משוחחים ומתווכחים. באחד משלבי השיחה, מציע התליין לפרופסור את אהבתו. אהבה שיש בה מן ההזדהות בין הנידון לתליין באמצעותה נוצר יצור אחד שיש לו רגל אחת בחיים ורגל אחת במוות והוא חי לנצח על ידי הטמעה בלתי פוסקת בין הנידון לתליין.     

תמונות מהצגה

ביקורות

"זהו מחזה מסובך המנסה להתמודד עם בעיות קיומיות ראשונות במעלה, כתוב בחלקו בלשון עמוסה ופיוטית ומצריך התרכזות מלאה מהצופה. עלילת המחזה, או יותר נכון המצב הבסיסי שלו, שזור אי פה אי שם לאורך המחזה, והצופה נדרש לחבר את החלקיקים והפרטים המצטרפים לשלמות אחת.כדי להקל על הקהל מצרף אמנון ז'אקוב דף הסבר שכדאי להקדיש מספר דקות לפני תחילת ההצגה ולקרוא אותו.

אמנון ז'אקוב מסביר את מושג 'אהבת התליין' המופיע במחזה : 'אחת הדרכים של אנשים חילוניים שאין להם אמונה, להבין את תופעת החיים והמוות היא להתאחד עם המדינה. אומרים שטרומפלדור אמר 'טוב למות בעד ארצנו' מה זאת ארצנו ? זה הסך הכל התרכובת של הציבור שחלקו חי וחלקו מת. זה מאפיין את כל הקיום שלנו. הרעיון הוא שעל ידי אקט של מעין אהבה, הזדהות, בין הנידון לתליין, נוצר יצור אחד שיש לו רגל אחת בחיים ורגל אחת במוות. ויצור זה חי לנצח על ידי הטמעה בלתי פוסקת בין הנידון לתליין'.

נחמן בן-עמי. "מעריב".28.2.1973

"מה שראינו הם שני שחקנים צעירים, מוכשרים מאוד, מיכאל ורשביאק ויצחק קלוגר, המשחקים בכח ושכנוע וגיוון רב תחת ידו של הבמאי המפיק מהם עבודה טובה ומתואמת.

בועז עברון. "ידיעות אחרונות". 13.05.1973