מוסה והפרעונית

  • הצגה מספר: 10(הבימרתף)
  • הצגת בכורה: 01/06/1978
מוסה והפרעונית

על ההצגה

 "מוסה והפרעונית" הוא סאטירה אקטואלית, על זניחת האידאלים היפים של אז בשם עידן חדש, קדמה וטכנולוגיה.  

מוסה בן איברהים, שומע את קול אלוהים הקורא אליו:"קום לך אל היהודים" מתוך בניין חברת "הסנה".  חיילים ישראליים נמרצים חמושים תת-מקלעים ומכשירי קשר, מחפשים את הקול, השייך בבירור לאש"ף, ומוצאים בתוך מחסן ישן אשה, השרה שירי מולדת ומנפנפת בקלשון. זוהי "ארץ ישראל היפה" והאידיאליסטית משכבר. החיילים, כדרכם של ישראלים נמרצים, מארגנים לה יחסי ציבור וראיונות בטלוויזיה, בזמן שקריינית הטלוויזיה מרגיעה את תושבי תל-אביב שלא יבהלו מהדם השוטף ברחובות וזורם מתוך הברזים. אחר כך מגיע תור מכת הצפרדעים, הכינים, החושך ולבסוף מכת בכורות אטומית המביאה קץ על כולם. ישראלים ופלסטינאים כאחד.  

אולם בינתיים מתמסרת ארץ ישראל היפה, הקרויה בפי העם "הפרעונית" למוסה, שכן האדמה מתמסרת ושייכת רק למי שקרוב אליה, שעובד ואוהב אותה, ואלה במחזה אינם היהודים אלא הפרולטריון הערבי.  

הפירמידה הגלותית המפורסמת חוזרת ומוקמת על אדמת ישראל.  

תמונות מהצגה

ביקורות

"הזעם והכנות המוסריים שבהצגה זאת, הם פיצוי מה על רבות מחולשותיה. טובים במיוחד הם קטעי הטלוויזיה המהווים הערות שוליים סאטיריות לתרבות הישראלית הממוסחרת. או הקטעים שבהם הצעיר האשכנזי הפעיל יעיל יורם, רודה במזרחי, בן עדות המזרח כששניהם משתפים פעולה נגד מוסה. המשחק האמור להיות מסוגנן הוא פלקאטי, מעוצב בדרך כלל היטב. המשתתפים הם דינה לימון כקריינית, מוחמד בכרי כמוסה, מירב גרי כ"פרעונית", עמוס טל-שיר כיורם, ראובן דיין כמזרחי ואליעזר יונג כירחמיאל.

בועז עברון. "ידיעות אחרונות". 12.06.1978

"לפנינו מחזה מקורי של מחבר צעיר המוצג בסדנה למחזה המקורי ליד תיאטרון 'הבימה'.שתי כותרות משנה מוצעות להצגה זו : 'הגדה עכשוית' ו'סאטירה אקטואלית'. למעשה המופע הוא במחצית הדרך בין תסכית ו"כזית" של מחזמר. ואוסיף, נעים לראותו. תערובת של תחכום ופלקאטיות, ששני מרכיבים "מכפרים" על העירוב הזה : קצב טוב וכח המצאה. לא השתעממתי כלל, להיפך, על כמה דברים מחלתי ואחרי כן היו לי רגעי הנאה לא מעטים ובסופו של דבר בליבי עודדתי את הניסוי כי ראיתי בו ניצוצות של מחזאות המתבשלת והולכת במרוצת הימים.

דב בר-ניר. "על המשמר". 6.06.1978