סוף ההתחלה
- הצגה מספר: 411
- הצגת בכורה: 15/07/1989
- מספר הצגות שהועלו: 120
יוצרים
- מאת: שון אוקייסי
- תרגום: יהונתן גפן
- בימוי: עומרי ניצן
- תפאורה: אלי סיני
- תאורה: נתן פנטורין
שחקנים
- ברי דריל: דב רייזר
- דרי דריל: ספי ריבלין
- ליז דריל: ליאת גורן
על ההצגה
"נראה אותה קוצרת, נראה אותה חורשת, נראה אותה יוצאת מהבוץ, נראה אותה עושה מעצמה טיפשה, נראה אותה גבר"
קומדיה מטורפת על איכר אשר שולח ברגע של זעם את אשתו הכנועה לעבוד בשדה כדי להוכיח לה עד כמה עבודות הבית אין פשוטות וקלות מהן. בדיעבד מסתבר שהאשה גמאה בקלילות את הפער בין המינים ואילו הגבר נותר חסר אונים אל מול מטלות הספונג'ה ושאר המטלות. הוא מוכיח יחד עם חברו, את חסרונותיו הקורדינטיביים וגורם להרס כללי במעונו הצנוע.
מהתלה משעשעת על פמיניזם, שוביניזם ומה שביניהם.
תמונות מהצגה
סרטונים
ביקורות
"רייזר וריבלין הם צמד קומיקאים-אקרובטים כה מוכשר, שביצועיהם בלבד הם סיבה טובה לראות את ההצגה. ריבלין ורייזר משתוללים בתרגילים אקרובטיים עוצרי נשימה, שרים, מנגנים ובעיקר מצחיקים. אלי סיני עיצב את בימת 'הבימרתף' כמעין זירת התגוששות. עמרי ניצן ביים הצגה מהוקצעת מאוד, הסוחפת בקצב המטורף שלה. נסיון מוצלח ומרענן לעשיית תיאטרון כמעט טוטאלי המשלב תנועה, משחק, שירה. מצחיק, שנון וכובש לב בזכות כשרונם וחינם של רייזר וריבלין.
"זוהי פינה קצת נידחת ביצירתו של המחזאי האירי שון אוקייסי. פארסה משעשעת במערכה אחת. לשמחתי, גם ב'הבימה' לא ניסו למצוא בפארסה זו מה שאין בה. התוצאה היא בידור מצויין שאין כמוהו להשיב את הנפש ביום אוגוסט תל אביבי. הבמאי עמרי ניצן נמצא הפעם במגרש שלו. גם כאשר ביים לפני שנים את 'החתונה' של ברכט, התגלה כבמאי בעל המצאה קומית משובחת, בעל חוש נפלא לעיתוי ולתזמון - סגולות שבלעדיהן אין לפארסה אפשרות קיום.
במגרש הזה עמרי ניצן מתברר במיטבו. כאן הוא משלב ראליזם עם תושייה קומית מזהירה ואין כמוהו לסחוט את הטיפה האחרונה מכל סיטואציה קומית אפשרית. חלק בלתי נפרד מן ההצלחה היא בליהוק, בעיקר בשני הגברים, ספי ריבלין ודב רייזר. זה זמן רב שלא מצאתי עצמי צוחק כך בתיאטרון עברי. מעולם לא חשבתי מה עוד אפשר לסחוט מהחלפה תמימה של נורת חשמל או מתמונה של רחיצת כלים. זה הבידור הכי טוב שאפשר למצוא אצלנו בקיץ הזה.