תינוקות לילה
בשיתוף תיאטרון חיפה
- הצגה מספר: 444
- הצגת בכורה: 03/11/1992
- מספר הצגות שהועלו: 50
יוצרים
- מאת: א.ב יהושע
- בימוי: אהרון אלמוג
- תפאורה: פרידה שוהם
- תלבושות: גילה להט
- תנועה: סלבדור ברזילאי
- תאורה: יחיאל אורגל
שחקנים
- יוחנן פוקס: חיים חובה
- אירית פוקס: יעל פרל
- חיים זוהר: אילן תורן
- נאוה זוהר: גילת חדי
- עדי ראובני: יוסי יבלונקה
- דקלה ראובני: מיכאלה עשת
- יעקב רפאל: שמעון ישראלי, רולף ברין
- אדון פרארה: אלכס כהן
- מאריה עובדת מלון: תיקי מאלאוי
- תרז'ה: אירית דוד
- ג'ואן: חליפה נאטור
- ג'וזה פינטו: אלכס מונטה
- דארסירה קטוליניאה: לבנה פינקלשטיין
- מנואל, נער צעיר: גור עזיקרי
- קצין משטרה: אלכסיי וישניפולסקי
- רופא כפרי: יצחק בן ארי
- נווד: סלבדור ברזילאי
על ההצגה
המחזה עוסק בשאלה הנצחית של הזוגיות והנישואין דרך זווית מבט מיוחדת של העקרות ואימוץ תינוקות. העלילה מתרחשת בריו דה ז'נרו בברזיל, במלון אורחים המשמש כמסגרת מפגש מקרית לשלושה זוגות ישראליים שבאים לאמץ תינוק וגבר ישראלי מבוגר שבא לחפש בן מאומץ שעזב את ישראל, בתקווה למצוא את אימו האמיתית אט אט מתברר שהסיפורים הנפרדים המתרחשים במקריות בו זמנית באותו מלון, משלימים מעגלים ונוגדים זה את זה, ובכך יוצרים מבט פסיפסי על העקרות והאימוץ ומשמעות הלבטים, היסורים וההיסוסים הכרוכים בהם. אם כי עלילת המחזה מתרחשת אך ורק בין כתלי המלון, סימני ההתפוררות האלימה של העולם השלישי הברזילאי ניתזים גם לתוכו.
תמונות מהצגה
ביקורות
"מחזה חדש של א.ב. יהושע מעורר ציפיות. ניכרת גם מגמה חיובית לפרוץ את המסגרות הראליסטיות שאפיינו את כתיבתו של יהושע לבמה עד עתה. גם הנושא - 'שאלת הזוגיות והנישואין דרך זווית מבט מיוחדת של העקרות ואימוץ תינוקות', כדברי המחבר בתכניה - אכן אקטואלי וגם רלוונטי. שחקנים נחרטים יפה בזכרון : חיים חובה ויעל פרל, מיכאלה עשת ויוסי יבלונקה וגם שמעון ישראלי.
"'יש לי כשרון לאושר, שטחי אבל יעיל', אומרת נאוה זוהר, האישה הבריאה והשפוייה של המחזה, שאותה מגלמת באמינות ובחן רב גילת חדי. יש בדבריה כדי לתמצת את רישומו של המחזה כולו : הוא שטחי בנגיעתו בנושאים העולים בו, אבל המצב הבסיסי, הטעון שבו הוא נטוע - אימוץ תינוקות בברזיל - עושה אותו יעיל להפליא.
"אין ספק שהוא יתן לקהל הרגשה שלא ביזבז את רגשותיו לשווא בתיאטרון, ויעניק את אותה תמורה רגשית שמעניק סרט טלוויזיה סביר על נושא נוגע ללב. אבל מסופר כיהושע, שהעפיל בפרוזה שלו לגבהים וחדר למעמקים אישיים, חברתיים ותרבותיים, יש ציפייה שיהיה פחות שטחי, ולא יסתפק ביעילות.