לילות הדבש והאימה

"את 'לילות הדבש והאימה' כדאי לראות. רוני פינקוביץ' כתב מחזה שעוסק בשתי תבניות היסוד של החברה הישראלית - המשפחה והצבא. לפינקוביץ' יש הרבה כשרון ויד קלה. הוא מלגלג בחריפות על שני המוסדות ובשנינות שלו מזכיר לפעמים את המחזות הראשונים של חנוך לוין. יש במחזה תסיסה חברתית בסיסית וברורה, ולפינקוביץ' יש מה לומר על החיים והחברה בישראל.

חלק מהדמויות משחקות בכובד ראש ראליסטי, אחרות - בעיקר החיילים - יוצרות קריקטורות. לא בטוח שהמחזה לא היה מרוויח מבמאי אחר, שהיה לוקח אותו קצת יותר בקלות. אבל עדיין כדאי מאוד לראות - גם בגלל המחזה וגם בגלל המשחק הטוב של הצוות.

"בזכות סצינות קולעות ומבדרות, ורגעים רבים של משחק מצויין ובימוי עתיר פרטים מדובבים, זו הצגה טובה. במאי מוכשר, צוות מקצועי ולמעלה מזה, ובייחוד ישראל בידרמן ורוזינה קמבוס עם תפאורה שגם היא משחקת בהצגה מעולה זו.

"זו הצגה עם הומור עצוב, לפעמים בוטה בסגנון חנוך לוויני, עם עירוב מוחלט של מציאות וחלום בסגנון סוריאליסטי עם דמויות שאינן מייצגות את עצמן אלא טיפוסים, ועם מהלכים שאינם מצייתים לתכתיבי רצף הזמן, שהולך קדימה ואחורה בדילוגים אסציאטיביים. בסך הכל הצגה עם ראש שונה, ומבחינה זאת מרנין לראותה דווקא על במת התיאטרון הלאומי שבדרך כלל מפחד מחידושים.

התפאורה של דרור הרנזון פונקציונאלית ויצירתית. תפיסת החלל מקורית ואף מפתיעה והמשחק נע בין סביר למצויין, בעיקר זה של זוג ההורים קמבוס ובידרמן.