הר לא זז
- הצגה מספר: 487
- הצגת בכורה: 13/06/1996
- מספר הצגות שהועלו: 139
יוצרים
- מאת: גלעד עברון
- בימוי: חנן שניר
- תפאורה ותלבושות: רקפת לוי
- מוסיקה: יובל מסנר
- אומנויות לחימה: סרגיי אובקימיאן (פטיק)
- תאורה: אבי-יונה בואנו (במבי)
שחקנים
- הגנב/ ראש שבט טקאדה: יגאל נאור
- האשה הראשונה- קיוקו: נאוה זיו
- האח- איטאמי: שלום שמואלוב
- הבן- יאמדה: מיכה סלקטר
- סמוראי- מוראטה: יגאל שדה
- שר הצבא- נומורה: חיים חובה
- שומר א': זיו בליסיאנו
- שומר ב': ג'וש שגיא
- הילד, מאסו: אלעד אלבז, יוני פליישמן, אריק רוזנטל
- שומרים: אורי בלק, רענן לוי
על ההצגה
עלילת המחזה מתרחשת בתקופת ימי הביניים, במזרח הרחוק. במהלך מלחמה נהרג ראש השבט הגדול. ראשי השבט נאלצים למצוא לו כפיל כדי להטעות את אויביהם. הכפיל, בן בלי שם, משחק את תפקידו באופן מוצלח ביותר. הוא מטעה לא רק את האויבים, אלא גם את אלה שמינו אותו, ובסופו של דבר אפילו את עצמו.
תמונות מהצגה
ביקורות
"תגיעו לדבר המיוחד הזה שנקרא 'הר לא זז' בתיאטרון 'הבימה'. צפוייה לכם התנסות תיאטרון מדהימה - חוויה של העין, של האוזן ובעיקר חוויה אנושית עדינה, מחושבת, מדוייקת ורבת עוצמה. קודם כל המחזה של גלעד עברון הצעיר. הדבר הזה הוא הרבה מעבר לכל עבודתו הקודמת. זוהי דרמה מהודקת ומרתקת המבוססת על הסרט המפורסם 'קאגמושה' של אקירה קורסאווה.
הכתיבה של עברון הייתה תמיד מינימליסטית ומהודקת, בנוייה במשפטים קצרים, המחביאים בתוכם אוצרות מרומזים. המחזה שלו איננו בעל עמדה פוליטית-חברתית-עכשווית, וגם בזה הוא חידוש מרענן בנוף המקומי. יחד עם זאת, זהו מחזה בעל רבדים עמוקים בשאלות של מנהיגות ושלטון.
חנן שניר, הבמאי, מנתח כרגיל באיזמל חד את המורכבויות הפסיכולוגיות של הטקסט, אך אינו שוכח לרגע את האסתטיקה הוויזואלית ובעיקר את הקצב היפני הנבנה בתוך שתי שורות של תופים גדולים, המונחים לאורך צידי הבמה. רקפת לוי, מדהימה בעבודת עיצוב עשירה ומלאת תחכום. הן בבמה ובעיקר בתלבושות הקסומות.
קצרה היריעה מלהזכיר את כל השחקנים, אך בעיקר צריך לראות פה את יגאל נאור הנותן עבודה מתוחכמת ובנוייה היטב בדמות הנוכל ההופך למלך ואת שלום שמואלוב וחיים חובה, כשני השרים הבונים את הגולם והופכים לעבדיו. מיכה סלקטר מכניס ריכוז וכנות עמוקים לתוך דמותו של הבן המורד. הפקה נפלאה.