אנה וייס

"דרמה אנושית מאוד שכתב מייק קולן. עודד קוטלר ביים באינטנסיביות רבה עד כדי מחנק וגם הדריך את השחקנים המצויינים ביד אומן. רוזינה קמבוס היא המטפלת. היא יוצרת דמות מרשימה, אסרטיבית עד כדי תחושה של כפייתיות אלימה, אך כגודל הנחישות שלה, כך גם עוצמת ההתמוטטות. משחק מעולה. לבת, יעל הדר, תפקיד קשה בשל ההיבט השברירי שבו והשחקנית הצעירה מצליחה בהחלט לרגש בו. שיעור מצויין על הקשר בין תיאטרון ושאלת הנפש, שלא לדבר על כוחו או חולשתו של הטיפול בה.

"חזותו של אלכס פלג, שיש בה אלמנט מעודן דווקא, מקשה להאמין כי עשה את מה שמייחסים לו. הוא נוגע ללב בהתפרצותו הזועמת, הממוטטת את דמותה של אנה. רוזינה קמבוס, שבעבר התרכזה בעיקר בתפקידים קומיים מצויינים, מוכיחה כאן שהיא גם שחקנית דרמטית מעולה. תענוג לעקוב אחר כל רגע משחק שלה והיא מצליחה לשכנע בגילום הדמות. ההצגה הזאת צריכה להזכיר לתיאטרון 'הבימה' מאילו חומרים עשוי תיאטרון אמיתי : במה, שחקנים ורגש. מאלה יש כאן בשפע.