חבילות מאמריקה

  • הצגה מספר: 549
  • הצגת בכורה: 15/12/2001
  • מספר הצגות שהועלו: 124
חבילות מאמריקה

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

בשנת 1948. בחור צעיר, בני שטיין, מגיע מארץ ישראל אל מלון  בניו-יורק… זוהי תחילתו של סיפור המחזה. את הסיפור מספר 30 שנה מאוחר יותר סוחר נשק זקן ומסתורי, סם אייזקסון, המבוקש בארה"ב בשל קשריו כביכול עם ראשי הפשע המאורגן שם… סיפורם של אייזקסון ובני שטיין מאיר תקופה סוערת בחייה של יהדות ארה"ב.שלוש שנים לאחר מלחמת העולם השניה וערב ההכרזה על הקמת המדינה, מטלטלת יהדות אמריקה בין רגשי האשם על העזרה המוגבלת שהושיטה ליהדות אירופה בזמן השואה ובין תחושת ההזדהות עם המדינה היהודית שבדרך.במחזה זה מציג הלל מיטלפונקט עולם של חילופי תפקידים ציניים: המשתמט של אתמול הופך לגיבור של מחר. מי שברח מהמלחמה בארץ ישראל מוצא עצמו שקוע עד צוואר במלחמות הגנגסטרים בניו-יורק… השליח האמיתי של ההגנה, הפטריוט הציוני האולטימטיבי, מנהל את המאפייה היהודית לקידום ענייני המדינה שבדרך, נטמע מבלי משים באורחותיה וסופו שהופך לגנגסטר, לאזרח של הכלכלה הגלובאלית ולאישיות בלתי רצויה דווקא במולדת שלמענה מוכן להקריב את חייו.

תמונות מהצגה

ביקורות

"חבילות מאמריקה' מצטרף לזרם המלודרמות ההסטוריות שבוחנות נראטיבים לאומיים מתוך גישה המשלבת נוסטלגיה מחוייכת והסתכלות מפוקחת על המניעים האישים שהתערבבו בסיפורים ההירואיים של העבר. מיטלפונקט בוחר לפרק את מיתוס 'ההגנה' באמצעות סיפור על הרכש הסודי של חומרי לחימה בארצות הברית ערב מלחמת השחרור. המחזה מעלה כמה שאלות על הפער המצטמק בין לאומיות ומאפיונריות.

דוד קיגלר כבחור התמים שבורח מהמלחמה בארץ ישראל בונה דמות אמינה וסמפטית ודב רייזר בתפקיד כפול של שליח המחתרת והמאפיונר המזדקן מגיש ביצוע מרשים וחריף. הצגה סוחפת ומשעשעת שהמימד הקומי שלה מתגבר על המסרים היותר כהים החבויים בה וזה קצת חבל.

שי בר-יעקב. "ידיעות אחרונות". 7.01.2002

"קודם כל אלה השחקנים. דב רייזר המציג כאן אולי את הטוב בתפקידיו, מלאכה בשלה ובוגרת בהתגלמותו הקשישה - גנגסטר יהודי שבא ב - 76 לישראל כדי לתבוע את אזרחותו לפי חוק השבות ומטיח בפני מדינת ישראל את עובדות החיים. ולצידו אהרון אלמוג, בדמות הגנגסטר היהודי הלא יוצלח הלוזר, היוצר אישיות מלאה, מעוררת אהדה ורחמים לגורלה. ואברהם מור, בתפקיד הגנגסטר היהודי המשקיע במולדת שבפלסטינה, המנצל היטב את כישוריו הקומיים העסיסיים.

דוד קיגלר וענת זמנשטייגמן - כל אחד בדרכו וחינו - מיטיבים להדגיש במשחק טבעי את הפן המרגש של העלילה הכמו-קומית בתוכה הם נלכדים ולצידם גם תפקידים קטנים יותר עשויים כהלכה על ידי לופו ברקוביץ', חיים חובה, רובי מוסקוביץ', ענת פדרשניידר וחנה ריבר. ויש להניח שהשחקנים לא היו יכולים להיות טובים כל כך אלמלא נכתבו להם תפקידים טובים המהווים חלק מסיפור מצויין שרובו מבוסס על פרטי אמת.

מיכאל הנדלזלץ. "הארץ". 30.12.2001