שבוע

"הבמאית דדי ברון בחרה למקם את הסיפור על במה כמעט ריקה כאשר המוזיקה היפה של ישראל ברייט מחברת את הפרקים השונים לשלם חוויתי מרתק. מיכל ורשאי מפגינה נוכחות בימתית מקסימה ותוססת בתור הבת. עופר זוהר מעורר הזדהות עמוקה בדמות הבעל הטוב, מוחמד בכרי יוצק תוכן בפנטזיה הרומנטית של המשורר האפל ומעל לכולם עידית טפרסון שמצליחה לשכנע בכל ניואנס של תהפוכות מצבי הרוח של תמר, האישה המחפשת להשתחרר מכלוב הזהב.

כבר מזמן לא יצאתי מהצגה נפעם במידה כזאת ובתחושה כל כך עמוקה של אמונה בכוחות ההתחדשות של הנפש האנושית. ממש נס אמנותי.

"נראה שההצגה תעורר מחלוקות. מבקר אחד למשל דיבר על 'נס אמנותי' לא פחות. הוויכוח שלי איתו אינו על דעתו, אלא על חוסר הפרופורציה שבהבעתה. לשבחו של המחזאי שלומי מוסקוביץ' יאמר שידע היטב שהסיפור שלו בנאלי למדי ועל כן ניסה לפרק אותו ולספרו בדרך מקורית. הכוונה טובה, אבל התוצאה היא שהפירוק מרסק לא רק את העלילה אלא גם את סיכויי המחזה, שפשוט אינו מגובש.

מזלה של ההצגה שיש לה ארבעה שחקנים מצויינים שמצליחים להעניק למשפטים שבפיהם משמעות שאינה קיימת בהם מצד עצמה. כך עידית טפרסון המקסימה, שיוצרת דמות מורכבת מחומרים מלודרמטיים, מיכל ורשאי, רכישה חדשה של התיאטרון שמגלה כישרון רב לצד נוכחות בימתית מרשימה, עופר זוהר, שמעצב דמות נוגעת של הבעל שהנאמנות שלו לאשתו פטאטית, ומוחמד בכרי המאהב המרשים בהופעתו הגברית מבלי לקפח כלל את המימד הרגשי של הדמות.