אוסקר ודודה רוזה

דודה רוזה, קשישה יוצאת דופן, מתנדבת במחלקת ילדים בבית חולים. אוסקר, ילד בן 10, שמצב בריאותו מדרדר. רק דודה רוזה, מצליחה להתנהג איתו בטבעיות, בכנות ובהומור בדרכים מפתיעות ומחוצפות. בין השניים, נוצר קשר עמוק. היא מציעה שיכתוב כל יום מכתב לאלוהים ומספרת לו את "אגדת שניים עשר הימים", שעל פיה כל יום שווה עשר שנים, וכך גורמת לו לחיות חיים שלמים. דודה רוזה, משתפת אותנו, באמצעות מכתביו של אוסקר לאלוהים, בהרפתקה האנושית יוצאת הדופן שהילד חווה. היא מפיחה חיים בכל הדמויות שאכלסו את חייו. בהומור ובדרך פיוטית להפליא, אוסקר לא פוחד לשאול שאלות על הסבל האנושי, על האושר ועל האהבה. הוא עצוב ושמח, כואב ומתאהב, סולח להוריו, מאמץ את דודה רוזה, כועס על אלוהים ומשלים איתו.