תשמ"ד

  • הצגה מספר: 582
  • הצגת בכורה: 10/02/2005
  • מספר הצגות שהועלו: 37
תשמ"ד

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

הספר רב ההשפעה "1984" מאת ג'ורג' אורוול, המתאר חיים בעולם טוטליטארי ונכתב בשנת 1948 הוא מעין חזיון של הכותב על שנת 1984. גם השנה המקבילה בלוח העברי - שנת תשמ"ד, לוותה בחששות גדולים שרובם נבעו מצירוף האותיות שמ"ד. ואכן בשנה זו נחשפה המחתרת היהודית שאנשיה, מתנחלים, אנשי "גוש אמונים", תכננו לפוצץ את המסגדים בהר הבית ובכך להביא לאתחלתא דגאולא - התחלת הגאולה ובוא המשיח.המחזה 'תשמ"ד' נכתב שנתיים קודם לכן ביוני 1982.  

 

מתוך שיחה בין שמואל הספרי, המחזאי והבמאי לאילן רונן, המנהל האומנותי:

המחזה הזה נכתב כמה חודשים אחרי פינוי ימית ואחרי אירוע לא פחות חשוב - מלחמת לבנון. הרעיון היה לכתוב על יעקב פרנק, משיח שקר, שהיה דמות מפחידה, מסוכנת ומקסימה. פרנק פעל באמצע המאה - 18 והביא אסונות רבים לקהילה בפולין. בין היתר, שריפת התלמוד ועלילות דם. מצד שני, הוא ניסח, הרבה לפני הרצל, את הפתרון לשאלת היהודים. הקשר של פרנק לתנועת השבתאות ומשיחיות השקר, נראה בעיניי מאוד רלוונטי וקרוב לנושא המשיחיות ו"גוש אמונים". במשך שנה עבדנו בקבוצת התאטרון "הפשוט" על סיפורו של יעקב פרנק וכאשר החומר התגבש למחזה בתקופה של אחרי פינוי ימית ואחרי מלחמת לבנון , בחרתי למקם את דמותו של יעקב פרנק בתוך מקלט בו מתבצרים מתנגדי הנסיגה. מקור השראה נוסף הייתה אמירה של פרופסור ישעיהו לייבוביץ', שיש צדדים קרובים מאוד בין המשיחיות של אנשי גוש אמונים לאנשי שבתאי צבי וכי סופם של אלה יהיה דומה לסופם של ההם. המחזה מדבר על נקודת זמן קונקרטית של מעין מלחמת גוג ומגוג. ברחבי יהודה ושומרון מתבצרות חוליות מתנדבים על פי תכנית ידועה מראש כדי לעצור את הנסיגה באיומי התאבדות.  

תמונות מהצגה

ביקורות

"אמנם עברו 23 שנים מאז הבכורה בפסטיבל עכו, אבל ההפקה החדשה ב'בימרתף' עדיין נראית ונשמעת כמו אירוע פרינג' מחתרתי. חייבים להודות שיש משהו נפלא בעובדה שמרתפו של התיאטרון הלאומי הופך למעין מקלט מבוצר כזה שמעלה באוב את החרדות ואת האיכויות האמנותיות של עולם ישן מופלא. דליק ווליניץ וריקי בליך עושים עבודה טובה, אבל קשה לומר שהתפקידים שלהם מאפשרים להם להתבלט.

טל מוסרי מצויין בתפקיד נחמן ההיסטרי. אבל אין ספק שהערב שייך ליגאל נאור שגם גילם את המשיח יעקב מההפקה המקורית. ההופעה של נאור כל כך מחשמלת.

איתן בר-יוסף. 'העיר' 3.3.2005