שודרלו דה לאקלו

פייר אמברואז-פרנסוא שודרלו דה לאקלו נולד ב 17 באוקטובר 1741 באמיין, למשפחת נוטריונים בעלת תואר אצולה. בהיותו בן עשרים החל בקריירה צבאית ושרת כקצין זוטר בחיל התותחנים. הסכם פריז שם קץ למלחמת שבע השנים וגם לשאיפותיו המבצעיות של לאקלו והוא הוצב בשטרסבורג ( 1769 – 1765), גרונבל (1755 – 1769) ובזנסון ( 1776 – 1775). ב – 1779 נשלח לאיל ד'אקס. כאן החל, כפי הנראה לכתוב את ספריו "יחסים מסוכנים" ו"מכתב לגברת מונטלמבר". ב – 1781 קיבל חופשה בת חצי שנה, במהלכה, סיים את כתיבת ספרו. האכזבות בתחום הצבא פינו את מקומן לשאיפות בתחומי הספרות. עד אותה עת פרסם רק שירים אחדים בירחון השירה ותמליל לשתי אופרות קומיות, שאחת מהן, "ארנסטין", בהשראת סיפור מאת הסופרת מארי-ז'אן ריקובוני , נחלה כישלון כבר בהצגת הבכורה. ב – 23 במרץ  1782 פורסם לראשונה הספר "יחסים מסוכנים" במהדורה בת ארבעה כרכים, על ידי הוצאת  הספר זכה להצלחה מיידית, נמכר ב-1,000 עותקים בחודש הראשון להפצתו, אך עורר שערורייה גדולה. רשויות הצבא פקדו על לאקלו לשוב מיד לגדודו. ב – 1784 פרסם מסה על הרומן האנגלי "ססיליה" ובה הביע את השקפותיו על הספרות. שנה לאחר מכן, במסגרת תחרות אקדמית, כתב חיבור "על חינוך הנשים". ב – 1786 פרסם מכתב אל האקדמיה הצרפתית ובו ביקורת חריפה על המחשבה המדעית שרווחה באותם ימים. מכתב זה, העלה שוב את חמתן של רשויות הצבא כלפיו. בשנה זו נשא לאישה את מארי-סולנז' דופרה, שהייתה צעירה ממנו ב – 18 שנה. לאקלו נטל חופשה מהצבא ופנה לקריירה מדינית. הוא הצטרף לחוגים מהפכניים, היה עורכו של עיתון יעקוביני וייתכן שהיה זה שכתב את החשובים שבנאומיו של רובספייר. ב – 1793, לאחר שארגן את צבא המהפכה שאפשר את הניצחון בקרב ואלמי, נאסר , אך שוחרר כעבור שנה. ב -  1795 כתב את חיבורו "על אודות המלחמה והשלום", יצירתו האחרונה כסופר. ב – 1800, בזכות התערבותו של נפוליון, התמנה לאלוף בחיל התותחנים. שלוש שנים לאחר מכן הצטרף אל צבאו של מירא באיטליה ומונה למפקד העליון של תותחני המילואים. בחמישה בספטמבר, באותה שנה, נפטר בטאראנט כתוצאה ממחלת הדיזנטריה והמלריה. הוא נקבר באי סן פאולו הסמוך לעיר, במבצר שנבנה לפי הוראותיו, הנושא עדיין את שמו "פורט דה לאקלו" (Forte de Laclos).