יחסים מסוכנים

"ב'יחסים מסוכנים' החוויה האסתטית עולה לפרקים על החוויה הרגשית, אף שכל מרכיביה האמנותיים עשויים היטב. רונן הפך את המחזה היצרי להצגה מסוגננת, חפה מריאליזם, המשלבת בין מודרני לתקופתי. הוא שמר על הצד הפסיכולוגי של הרומן, על נפשן של הדמויות, כפי שהיא משתקפת בתוך המכתבים וגם במידה מסויימת, על הביקורת של לאקלו על החברה הצרפתית של המאה ה - 18. מירי לזר תרמה רבות לסגנון הייחודי בזכות עיצוב התנועה והעריכה המוסיקלית המפתיעה.

השחקנים מצויינים, בראשם אסנת פישמן הנהדרת ובעלת האצילות הטבעית, שאין ראוי ממנה לתפקיד המרקיזה. אביב אלוש נפלא ושופע קסם אישי בתור המפתה המקצועי שנפל בפח האהבה. דנה ידלין מצויינת ונוגעת ללב, לאה גלפנשטיין מקסימה ונאיבית כססיל וכל שאר השחקנים עושים עבודתם נאמנה.

"הדבר הראשון הראוי לציון בנוגע להצגת 'יחסים מסוכנים' הוא יופיה: שבע נברשות תלויות מעל במה המוקפת משלושה צדדים במסכים העשויים רצועות שחורות שניתן לראות מבעדן תנועת דמויות. קטעי כוריאוגרפיה של מירי לזר לצלילי מוזיקה תקופתית מעודכנת, מרשימים ומיוחדים.

אסנת פישמן יפיפייה, קרה ומלכותית בתחילה והולכת ומתפוררת כנדרש ,שבוייה בקנאתה וגאוותה ואהבתה העצמית. לאה גלפנשטיין ילדותית ומושכת, פתיה ומפתה בתפקיד ססיל. דנה ידלין מיוסרת כראוי בתפקיד רעייתו החסודה של הנשיא ואביב אלוש, גברי כנדרש בתפקיד המפתה שכל כך שואף לגמור עד שהוא נגמר. העובדה שכל הסיפור איכשהו לא הסעיר אותי, גרמה לי להיוותר עם כשני שלישים תאוותי בידי בלבד, מעריך את העשייה ומנותק רגשית מהחוויה.