ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
הכיתה שלנו
בשיתוף התיאטרון הקאמרי
- הצגה מספר: 677
- הצגת בכורה: 06/02/2014
- מספר הצגות שהועלו: 259
יוצרים
- מאת: טדיאוש סלובודז'אנק
- תרגום: ענת זיידמן
- תרגום השירים: דניאל אפרת
- בימוי: חנן שניר
- תפאורה: רוני תורן
- תלבושות: פולינה אדמוב
- מוסיקה: שוש רייזמן
- דרמטורגיה: ורדה פיש
- תנועה: מירי לזר
- תאורה: מאיר אלון
שחקנים
- אברם: אלון דהן
- הנייק: רוי מילר
- רחלקה/מארינה: יבגניה דודינה
- יאקוב כץ: דיוויד בילנקה
- ולאדק: רותם קינן
- מנחם: ערן מור
- זיגמונט: דן שפירא
- זוחה: מיקי פלג-רוטשטיין
- דורה: נטע גרטי
- רישק: אלכס קרול
על ההצגה
בפולין של 1925, חבורה של תלמידים בני כיתה אחת, 5 יהודים ו5 קתולים, חולנים על מה יהיו כשיהיו גדולים. כבאי, רופא, כוכב קולנוע ...אולם כשהם גדלים, פולין נכבשת ע"י כוחות עויינים הפולשים אליה : קודם הסובייטים ואח"כ הנאצים. הלאומנות הולכת ומתגברת, תופעות האלימות מסלימות, חברים בוגדים זה בזה. האנטישמיות לובשת ממדי ענק, עד שקבוצה של אזרחים מהשורה מבצעת פשע מחריד באכזריותו, שבדיו נשמעים עד היום: המוני יהודים נשרפים חיים ע"י שכניהם הפולנים. "עמד שם קהל שלם צוחק ומתבדח כשהם ראו מה עושים לנו. הכרתי את כולם, הם היו השכנים שלנו". המחזאי מתמודד עם יחסיהם הסבוכים והטעונים של היהודים והפולנים ודן בנושאים של אהבה ורצחנות, זכרון ושכחה, רוע וחמלה, המתערבבים זה בזה ויוצרים עולם דרמטי ועוצמתי, מזעזע ומרתק.
ב – 2015 זכתה ההצגה בפרסי התיאטרון: "ההצגה הטובה ביותר של השנה" בקטגורית המחזה המתורגם, בתואר "במאי השנה" זכה חנן שניר על בימוי ההצגה ומירי לזר על "עבודת התנועה הטובה ביותר".
*מספר ההצגות, לא כולל את סיור ההופעות בחו"ל.
תמונות מהצגה
ביקורות
"בימוי מרשים עם קצב ואווירה הולמת הממצה מכל תמונה את המיטב מבחינת הרקע והטיפוסים השונים. יש בהצגה הרבה תנועה, שירים עם כלי נגינה המשולבים בין קטע לקטע ועל כך מגיע צל"ש מיוחד לשוש רייזמן. תנועה מסוגננת והעיקר - ליהוק מושלם ומשחק מעולה של יבגניה דודינה בתפקיד רחלקה, היהודיה המתנצרת, דן שפירא בתפקיד הפולני זיגמונט ומיקי פלג-רוטשטיין בשני תפקידי נשים מעניינות ומרשימות.
"הבמאי חנן שניר, הוליך את עשרת שחקניו בדרך הקשה שבה מסופרים על הבמה דברים איומים ונפלאים שעשו אנשים לאנשים, יהודים ופולנים. עשרה שחקנים ושחקניות, הנפלאים בעיניי, מצליחים הודות למלאכת סגנון עדינה וייחודית של המחזאי והבמאי לעשות את הבלתי אפשרי: לגרום לצופה לאהוב ולהבין את כולם, שחיו את החיים הבלתי הגיוניים שזימנה להם ההיסטוריה היהודית-פולנית במאה העשרים.
"עוצמתה של ההצגה, ביצירת הפן שהעלה הבימוי המעולה של חנן שניר, שמשתף פעולה עם מעצב הבמה רוני תורן ועם המוזיקה המצויינת של שוש רייזמן, שחלק נכבד בה באווירה של ההצגה. לכאורה, פשטות מקסימה, לוח שחור עם כתובות של גיר, שולחנות וכסאות של כיתה, הם האביזרים שאיתם מעצב הבמאי מציאות שלמה ללא מילים.
המשחק שמפגינים עשרת השחקנים, ראוי לתשבוחות. מתבלטים בו במיוחד נטע גרטי, מיקי פלג, יבגניה דודינה, אלון דהן ודן שפירא. הצגה משובחת שפונה אל הלב וגם מעוררת מחשבות עמוקות. תאטרון כהילכתו.