צמח

"הדרמה המרכזית בסיפור חייו של צמח, קורית רק לקראת סוף ימיו כאשר חבריו לתיאטרון מתנכרים לו. לכן, כנראה, בחרו יוצרי ההצגה להתחיל אותה בנקודה הזאת שיש בה קונפליקט ומתח. אבל הקונפליקט הזה לא מתפתח ומנקודה זו, שאר המחזה הולך פחות או יותר לאחור וקופץ לעיתים גם באופן אסוציאטיבי. הקטעים מתוך המחזה 'היהודי הנצחי' הם חינניים. חלק מהסצינות משעשעות, בעיקר בזכות המשחק האנרגטי של חברי הלהקה הנלהבת, בראשם דימה רוס, המגלם את השחקן יהושע ברטונוב, הדס אייל, המגלמת בין השאר את חנה רובינא ודנה ידלין בשלל תפקידים.
גם שאר השחקנים משחקים באופן מלא שמחה וזה בהחלט מה שגורם להצגה להיות חיה, למרות הבעיות הדרמטיות שלה. הבעיה המרכזית היא שלא ניתנה כל תשובה לשאלה הבסיסית "על מה ההצגה?" על פניו, כמובן, התשובה היא ההצגה היא על דמות מעניינת וחשובה - נחום צמח, מקים התיאטרון הלאומי 'הבימה'. אבל מה בסיפור חייו ובדמותו באמת מעניין כל כך. זאת הייתה יכולה להיות הצגת חובה לכל חובב תיאטרון, אבל היא נותרה מסכת דוקו-קומית פושרת ותו לא.

"הבימה ו'מלינקי' מעלים מחזה חשוב ומעניין המבוסס על מקורות ביוגרפיים והיסטוריים, על רקע ימיה הראשונים של 'הבימה' והעיקר - התייחסות לתרומתו ולחשיבותו של נחום צמח מי שיזם, הקים וניהל את 'הבימה' וזכה לתמיכה ולהערכה וגם למוערבות ציבורית ברוסיה של ימי השלטון הקומוניסטי. רובינא כתבה:'צמח היה אביה הרוחני של 'הבימה'. חייו היו קודש למלחמה על קיומה והמטרה היחידה הזאת האירה את דרכו. כשרון הנאום שלו, טוהר הלב ושמירה קפדנית על טוהר המידות בתחום התיאטרון - היו לאות ולמופת, קנאות לשפה העברית וקסם אישי".

אשר לביצוע, הכל מבויים כמו שצריך עם קצת היסטוריה, קצת קומדיה, קצת פארסה. גם הליהוק מרשים: גיל פרנק משחק את דמותו של נחום צמח כדמות אותנטית עם אופי, נוכחות וזהות ומצבי רוח שונים ומגוונים. יופי של תפקיד. צל"ש נוסף מגיע לכל שאר השחקנים. בקיצור - יש תיאטרון.