ינטל

"צליל הכלייזמרים נשמע ממרחק, והעיירה היהודית קמה לתחייה על הבמה בהפקה חדשה של "ינטל" בתיאטרון הבימה. העיבוד החדש, אותו ביים רפי ניב, מצליח להרטיט את הלב, והוא עושה זאת בצנעה ובלי אפקטים מיוחדים או גרנדיוזיות – ובכך כוחו. 

התפאורה די מינימלית, ארון ספרים, פנס שמקסימום מוחלף בנברשת, מיטה שמקסימום מוחלפת בשולחן. התאורה עמומה, חמה וערפילית. קסמה ופשטותה של העיירה היהודית נשמרים, אין התיימרות לפומפוזיות, ודווקא בשל כך התוצאה היא מעשייה יהודית נוגעת ועשויה היטב. תרמו לכך גם סיטואציות קומיות קטנות ומבוימות היטב - כמו שיר החייטים בביצוע דב רייזר ואליעד סודאי המתוקים להפליא ששרים ברצינות תהומית על מפשעה, וכן דינמיקה טובה וסצנות מהודקות היטב בין השחקנים הראשיים.

רוני דלומי ואלכס קרול היו מצוינים, כל אחד בדרכו ובחוזקותיו. קרול הכריזמטי גילם את הדמות בגבריות ובביטחון הנדרשים מהתפקיד, ועשה זאת באופן טבעי ובלתי מתאמץ. לדלומי אומנם לקח רגע להתניע, אבל משלבשה בגדי גבר התעצמה וזרחה ממש בתפקיד ינטל, וקולה ענק ומצמרר.

מעבר לכול, עבודת שחקנים טובה, בימוי שסגור על עצמו, מוזיקליות ענוגה ורוני דלומי אחת עם קולה שמרקיע שחקים עד לסיום – עושים את "ינטל" להפקה מרשימה ומהנה שמוסיפה להדהד גם אחרי סיומה."

"ינטל היא הפקה אנרגטית ויפה, המספקת ערב נעים של תיאטרון מוזיקלי עשוי היטב עם ערך מוסף של מסר פמיניסטי חשוב."

"התפקיד הראשי משוחק לסירוגין על ידי שתי שחקניות, רוני דלומי והילה שלו. אני זכיתי לראות את שלו בתפקיד, והיא בהחלט עומדת בו בכבוד. יש בה הרבה חן וגם פגיעות ונחישות. היא מיטיבה להקרין את הבלבול המגדרי של הדמות, והיא גם שרה נהדר."