הזוג המוזר

  • הצגה מספר: 619
  • הצגת בכורה: 27/11/2008
  • מספר הצגות שהועלו: 303
הזוג המוזר

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

חבורת גברים מתקבצת למשחק הפוקר השבועי שלה בדירתו המוזנחת של אוסקר מדיסון, שהתגרש לאחרונה מאשתו. כאשר פליקס אונגר, היד השישית במשחק, מאחר לבוא, מתקשרים החברים לאשתו, המספרת להם כי הודיעה לפליקס שהיא עוזבת אותו. פליקס מגיע לבסוף, נסער ונחוש להתאבד. כמוצא אחרון מציע אוסקר לפליקס לעבור להתגורר עמו בדירה. החיים המשותפים בין אוסקר - שמנהל אורח חיים פרוע ומבולגן, ופליקס - האובססיבי לסדר וניקיון, מובילים לחיכוכים בלתי פוסקים ביניהם ולמסקנה שגירושים זה לא פיקניק.

 

כשהומור יהודי פוגש את החלום האמריקאי, הזיווג המוזר במחזותיו של ניל סיימון

מאת ליאורה שכטמן

קשה להגדיר מהו "הומור יהודי", ובכל זאת דומה שאפשר לזהות בו שני אלמנטים בסיסיים: צורת התמודדות עם המציאות הקשה של החיים בגלות, ושימוש בהומור עצמי במקום בהומור המופנה כלפי הזולת - אולי מכיוון שקצת מסוכן לצחוק על הקוזאקים... בשלהי המאה ה - 19 ותחילת המאה ה - 20 , כאשר התחולל גל ההגירה המרכזי של יהודי מזרח אירופה אל "הארץ המובטחת" באמריקה, הם הביאו עמם במזוודה כתרופות בדוקות את הביקורת העצמית, הנוירוטיות הצינית והקוטריות - מודעים לכך שיזדקקו לאלה גם בארץ החופש והחלומות.

בגרסה הקולנועית של "יחפים בפארק", מאת ניל סיימון, חולפת "במקרה" אתל בנקס על פני דירתה של בתה שזה עתה נישאה. "לא נעים לי לעבור אצלה, הם רק היום נכנסו לדירה", היא אומרת לדודה הארייט. "למה לא?", עונה הארייט, "את אימא שלה. אני עושה את זה לבת שלי כל הזמן...". האימא היהודייה במקרה הזה היא אימה של קורי שנישאה זה עתה לפול (בגילומם של ג'יין פונדה ורוברט רדפורד בגרסה הקולנועית) - זוג אמריקאי, שנמצא בתחילת הדרך לבניית המשפחה האמריקאית החלומית.

 

בדרך מחדר הדואר להנהלת החברה -  ממה מורכב ה"חלום האמריקאי"?

בקצה האחד שלו נמצאים המיליונרים שהתחילו בחדר הדואר, או הגיעו לניו יורק "עם עשרה דולר בכיס" והתקדמו להנהלת החברה. בקצהו השני נמצאת משפחתו של וילי לומן, גיבור "מותו של סוכן", מאת ארתור מילר, המתמודדת, כמו משפחות רבות אחרות בדרמה האמריקאית, עם מאבקי פרנסה ובעיקר עם פיטורים (האסון האולטימטיבי בדרמה האמריקאית המשפחתית), כמו גם עם הלחץ החברתי להצליח ובמקביל לשמור על משפחה ערכית ומופתית. רבות מהדרמות הקומיות של סיימון נוגעות בנושאים הנובעים מ"החלום האמריקאי", ממש כמו הדרמות של גדולי המחזאות האמריקאית, והן משתמשות באותה תבנית מקובלת של "הריאליזם הביתי", שבה נידונות בעיות חברתיות דרך התא המשפחתי. במחזהו של סיימון "האסיר מהשדרה השנייה", אף הוא מלהיטיו הבולטים בברודווי, עובר מל אדיסון, גבר בגיל העמידה, התמוטטות עצבים לאחר שפוטר מהחברה שבה עבד עשרים שנה. כאן נאלץ זוג אמיד שמתגורר בשדרה השנייה והמכובדת בני יורק- התגלמות החלום האמריקאי - לבחון מחדש את הזוגיות שלהם לאור המצב החדש. ב"אבודים ביונקרס", משאיר אבי המשפחה את שני ילדיו שהתייתמו זה מכבר מאימם אצל סבתם הנוקשה, יהודיה רדופת זיכרונות מזוועות גרמניה, על מנת לעבוד במקום מרוחק; ובדרמה הקומית "יומן מחוף ברייטון", מקבל אבי משפחת המהגרים היהודית התקף לב, לאחר שהעסק הזעיר שלו קורס והוא נאלץ לעבוד בלילות כנהג מונית.

 

עושים צחוק מהקשיים

אצל סיימון, כמו בדרמות האמריקאיות הגדולות: "מותו של סוכן" ו"כולם היו בני" מאת ארתור מילר, "ביבר הזכוכית" מאת טנסי ויליאמס ו"מסע יום ארוך" אל תוך הלילה מאת יוג'ין או'ניל, ישנן משפחות אוהבות שהפרטים בהן לא מפסיקים להכאיב זה לזה, אלא שבמקרה זה, ברוח הומור היהודי, עושים צחוק מהקשיים: "כשאומרים במשפחה שלנו 'המצב' של דודה בלנאש, הכוונה היא לכך שבעלה, הדוד דייב, נפטר לפני שש שנים מ... - הם אף פעם לא אומרים את המילה. הם תמיד לוחשים אותה - 'סרטן!'. אני חושב שהם פוחדים שאם יגידו אותה בקול רם אלוהים יאמר 'שמעתי אתכם'....". אלו דבריו של יוג'ין, הילד במשפחה קשת היום ב"זיכרונות מחוף ברייטון", וזו דרכו לומר לנו שהדודה האלמנה למעשה נותרה סמוכה לשולחנם... התמוטטות העצבים של מל אדיסון גם היא קומית להפליא - מרופדת בנוירוטיות יהודית, המתבטאת בפטפטת צינית ואין סופית מחד וברחמים עצמיים מאידך, המספקים לנו אינספור סיטואציות קומיות. אדיסון, אשר דירתו נשדדת סמוך לפיטוריו, מחליט שלא להיות יותר קורבן של איש, וכשנדמה לו כי בחור צעיר "נתקל בו בטעות" וגנב את ארנקו, הוא רודף אחריו באומץ קרבי ובלתי אופייני, ומחזיר לעצמו את הארנק. רק מאוחר יותר הוא מגלה שהוא זה ששדד למעשה את הצעיר המבוהל... החומרים "הקשים" של החלום האמריקאי "מרוככים" אצל סיימון באמצעות ההומור היהודי ,שמשובץ במיומנות בתבנית הבסיסית של הקומדיה הקלאסית הכוללת, כמובן, סוף טוב למרות הכול ומיקוד בפן הזוגי–רומנטי של התא המשפחתי. בין המיליונרים "שטיפסו מלמטה" לבין האבות המפוטרים, נמצאות הקומדיות הרומנטיות של סיימון, שבהן אנו פוגשים זוגות בשלבים שונים של החיים ובשלבים שונים "במעלה ובמורד הסולם החברתי" כדברי אדוארד אולבי. ב "יחפים בפארק", צולח הזוג הצעיר שנמצא בתחילת דרכם המשותפת את "הריב הגדול הראשון", אולם עוד ארוכה הדרך למימוש החלום הנכסף של זוג מבוסס עם קריירה - ארוכה הדרך לשדרה השנייה, שם מחכים להם הזוג אדיסון, עם בעיות של זוגיות וקריירה של גיל העמידה. הזוג המוזר היא קומדיה רומנטית, הכוללת שני גברים גרושים, שנאלצים להתגורר זה עם זה בעקבות משבר פירוק המשפחה הטרי שעובר אחד מהם. במקרה זה מוסד הנישואין התפרק, וסיימון ספק מבכה אותו וספק מציע לנו בזהירות זוגיות אלטרנטיבית, אשר על כל פנים, מיטיבה להכיל תחומי דיון נלווים לחלום האמריקאי כמו הישרדות כלכלית לאחר גירושין, חיסכון וניהול נכון של משק בית, לצד מרכיבי הומור יהודי, כמובן. במקרה זה, הגרוש הטרי תופס את תפקידה של ה"אימא היהודייה" או ליתר דיוק "האימא הפולנייה" ומכניס את הבית למשטר קפדני של ניקיון, סדר ובעיקר דאגת יתר חונקת...

 

היהודי הניו יורקי הנוירוטי כובש את ההומור האמריקאי

ניל סיימון עצמו, כמדומה, הוא התגלמות החלום האמריקאי מכל קצותיו: בהתאם למיתוס הקלאסי הוא החל את דרכו כפקיד בחדר הדואר של חברת "האחים וורנר", בהמשך קנה את עולמו בכתיבה קומית לתכניות טלוויזיה כמו זו של סיד סיזר, שכללה קומיקאים יהודים נוספים, כמו וודי אלן ומל ברוקס. קומיקאים אלה, שעומדים על כתפי ענקים כמו האחים מרקס ודני קיי, ביחד עם יוצרים רבים נוספים מג'קי מייסון ועד ג'רי סיינפלד, כבשו לחלוטין את ההומור האמריקאי באמצעות קווי מתאר משותפים שנחבאים בתוך יצירותיהם המגוונות. כך אנו יכולים למצוא את הטיפוס הניו יורקי הנוירוטי והרדוף בדרכו המודרנית, המוכר לנו מסרטיו של וודי אלן, מתגלם ומסתתר בקרב דמויות יהודיות ולא יהודיות כאחד גם ברבות מהקומדיות של סיימון. בסצינה שכמו נלקחה מסרטיו של וודי אלן, יושב פול בראטר ומביט באשתו הצעירה נשבית בקסמיו של השכן הצבעוני והשרמנטי "ויקטור ולסקז" (הוא "פול דלוקה" הוודי אלני או "סאן לוקסוסי" החנוך לוויני), קולט היטב את "הטקטיקה" שלו, אך חסר אונים לחלוטין מול זוגתו המתלהבת מ"צלופחים מוקפצים שחייבים לאכול מיד" - מודע ומתבונן מהצד ממש כפי שסיימון מעיד על עצמו. לאחר שזכה בכמה פרסי אמי על כתיבתו הטלוויזיות, המשיך סיימון לברודווי וכבש אותה בסערה, משם המשיך אל הקולנוע ואל קהל אוהדים נכל רחבי העולם. בתור נציג קלאסי, דומה כי ניל סיימון בכתיבתו עוזר למשפחות "החלום האמריקאי" (מכל קצותיו) להתמודד עם הלחצים הכרוכים במימושו באמצעות קצת הומור עצמי יהודי, והיות החלום האמריקאי הוא כבר מזמן לא רק של האמריקאים וההומור היהודי כבר מזמן לא רק של היהודים - דומה שהחיבור ביניהם הוא זה שהופך את סיימון לאחד מכותבי הקומדיות המצליחים ביותר של ימינו.

תמונות מהצגה

סרטונים

הזוג המוזר

ביקורות

"המחזה הזה הוא לא יותר מבדיחה חביבה והוא כבר זכה לגרסה קולנועית ואף על בימותינו הוצג פעמים אחדות. סיימון יודע היטב את המלאכה. הוא מיטיב להצחיק ובעיקר יודע לשלב הומור עם מרכיבים סנטימנטליים. יעקב כהן הוא בדרן, כשם שהוא גם שחקן. הוא מפליא בשתיקותיו אך לא פחות בהתפרצויותיו. הוא שייך לאמנות התיאטרון.

אליקים ירון. "מעריב". 26.01.2009