מישהו ימות בסוף
- הצגה מספר: 633
- הצגת בכורה: 27/04/2010
- מספר הצגות שהועלו: 49

יוצרים
- מחזה ובימוי: מאור זגורי
- תפאורה ותלבושות: שני טור
- מוסיקה ותנועה: מירי לזר
- סיוע דרמטורגי: אינה אייזנברג
- תאורה: מאיר אלון
שחקנים
על ההצגה
שישה צעירים על קו הזינוק, מתעמתים עם הקשיים והריגושים של גיל ה - 20. שישה צעירים בדרך למטה. נדחקים אל תהום אובדנית. כל תנועה, כל החלטה, תשנה את מהלך חייהם. צעיר שמגל את אחיו בנקודת שפל בחייו, הריון בלתי רצוי, צעירה שמטפלת באביה החולה, פיטורין ושברון לב, חלומות שנגוזו ובדידות בעידן האורבני. השישה דוהרים, ללא בלמים, אל התהום שנפערת לפניהם,
עד ש...
מישהו ימות
בסוף.
המחזה נכתב בשיתוף השחקנים, תשוקותיהם ומכאוביהם - בתהליך ייחודי בו הדמות נכתבה מתוך עולמו הפנימי, חלומותיו ואישיותו של השחקן.
תמונות מהצגה
סרטונים
ביקורות
“זגורי עיצב בצורה מדויקת את החומרים השאובים מהחיים, והפך אותם למסע משתרג של רגעים אנושיים קטנים ומדויקים הנבנים אט אט תוך שימוש נאה במוסיקה בתנועה ובתאורה, לקתרזיס רגשי ועמוק. ששת השחקנים הולכים איתו עד הסוף במסע הזה ומגישים ביצועים אמינים וחשופים שמיטיבים להקרין את הפגיעות והייאוש המסתתרים מתחת לפני השטח”
“זגורי מרשים בכתב יד בימתי ומקורי ומיטיב לעצב דמויות ויחסים ביניהן במשחק ובתנועה. בסוף אתה נשאר עם עצב גדול בלב למראה אנשים כל כך צעירים, כל כך יפים, וכל כך אבודים”
“יצירה מקורית וחשובה במרקם התיאטרון הישראלי! ‘מישהו ימות בסוף’ של זגורי בהבימה היא הצגה שנכנסת עמוק ובעוצמה לנבכי עולם צעיר הנע על פסים לוהטים של חלומות ותקוות אל תהומות של ייאוש ומוות. את שני האחים השונים כל כך זה מזה מגלמים בקשר מצויין תומר בן דוד ודניאל סבג המרתק בעיצוב רגיש ופגיע של האח הצעיר. ורד פלדמן ונלי תגר מעצבות בשלמות את שתי האחיות: לולי הבכירה וניקו הצעירה המסתגרת-פוחדת.