מעשה בחייל
- הצגה מספר: 117
- הצגת בכורה: 30/08/1952
- מספר הצגות שהועלו: 13
יוצרים
- מאת: צ.פ. ראמוז
- תרגום: לאה גולדברג
- בימוי: רנטו מורדו
- תפאורה ותלבושות: שלמה יורני
- מוסיקה: סטראוינסקי
- תנועה: רינה שחם
שחקנים
- חייל: נחום בוכמן
- השטן: ישראל בקר
- הקריין: שרגא פרידמן
- בת המלך: רינה שחם
על ההצגה
המסך נפתח על החייל השב אל ביתו לחופשה. בדרכו הוא מנגן בכינורו את שיר התום והנעורים.
השטן, בדמות צייד פרפרים מופיע ומפתה את החייל למכור לו את כינורו, בתמורה מעניק לו השטן "ספר מופלא" - מגלה עתידות, אנשים וכסף רב. "הספר יביא לך הרבה עושר וזהב !" מבטיח השטן לחייל.
החייל מתפתה לעסקה: כינור תמורת זהב, ואף מוכן להיענות לבקשתו של צייד הפרפרים ולצאת אתו במרכבתו לביתו "לשלושה ימים בלבד!"
אחרי שנפרד מהשטן מגיע החייל לכפר מולדתו, אך איש אינו מכיר אותו: דלתות נסגרות בפניו, אמו בורחת ממנו בבהלה וארוסתו נשואה לאחר. שלושת הימים שבילה עם שטן היו בעצם שלוש שנים! החייל יוצא לשוטט בדרכים ובעזרת ספר הקסמים אוסף זהב וכסף אך הוא אינו מאושר". השטן מפתיע אותו שוב בדמות אשה זקנה ומוכר לו את הכינור. החייל נוטל לידיו את הקשת והכלי, אך כינור אינו מנגן. החייל מגיע לארץ חדשה. כאן מהדהדת השמועה שבת המלך חולה והמלך ציווה להודיע שייתן את בתו לזה שיביא לה מרפא. בדרכו לרפא את הנסיכה הרדומה הוא פוגש בשטן ובמהלך משחק קלפים משכר החייל את השטן, מפסיד את כספו אך מרוויח את כינור נעוריו האמיתי.
בעזרת כינורו מצליח החייל להעיר את הנסיכה. ריקוד האושר של השניים מופרע ע"י השטן. בסיום המאבק נופל השטן ומת. האהבה נצחה. אך לא בדיוק כך... החייל והנסיכה מחליטים לחזור לבית ילדותו של החייל. אך השטן אינו מרפה, הוא נמצא בכל מקום. לבסוף החייל פונה בעקבותיו והנסיכה נשארת לבדה מאחור.
תמונות מהצגה
ביקורות
"'מעשה בחייל' מבוסס על אגדת עם המספרת קורותיו של חייל יגע, שחיפש אחר עושר ובפוגשו בשטן התפתה לו ומכר במחיר הבטחות את נשמתו כנורו-ועולמו, עולם הבית, האהבה והאושר - אבד לו. מבחינת תוכנה אין זו אגדה מרעננת, מחשלת כח ומעודדת. עגומה הרוח שבה ועגום מאוד סיומה. אך אם מבחינת התוכן והמגמה אין זו יצירה חיובית ומקדמת, הרי מבחינת הביצוע ראויה 'הבימה' לשבח והוקרה.
עול המשחק והמקרא הוטל על כתפי שלושה שחקנים - הקריין שרגא פרידמן, השטן - ישראל בקר והחייל נחום בוכמן. שרביט הנצוח היה בידיו של הקריין והלה נשא בתפקידו למופת. לאגדה הנוגה בתרגומה הקל והנקלט של לאה גולדברג, צרף שלמה יורני תפאורות בנוסח אילסטראציה לסיפורי ילדים. ועל אף כמה ליקויים - היה זה ערב של מבצע תרבותי, נאה ומלא טעם.
"הסיפור כתוב בשפה שירית מרוכזת, תמציתית, השומרת על גוון עממי ישן. הנוסח העברי משל המשוררת לאה גולדברג, שומר יפה על סגולות המקור. יש בהצגה שלמות ואחדות והיא הושגה וודאי ע"י המאחד - המתאם, הבמאי ב. מורדו. במיוחד ניתן להכיר זאת בתפקידו של הקריין : הוא העשיר אותו הרבה והעלה אותו לתפקיד של שחקן ראשי, מנצח על ההצגה, כעין שר הקצב של העלילה.
וודאי הסתייע בעבודה חשובה זאת בשחקן שרגא פרידמן, שבצע את המוטל עליו בהקפדה, ברצינות ובכשרון. טובים היו החייל בוכמן והשטן בקר.