בראשית

  • הצגה מספר: 187
  • הצגת בכורה: 11/07/1962
בראשית

על ההצגה

" אילו לא יצר הרע - לא בנה אדם בית ולא נשא אישה ולא הוליד ולא נשא ונתן"  

עלילת המחזה גנובה - כמעט כולה - מספר "בראשית", וגם הדמויות, מלבד אחת, שאף היא נרמזת בכתובים עתיקים. השינויים שהכנסתי - אינם אלא דרוש. נטלתי לעצמי רשות, כאותה רשות שנטלו בעלי אגדה וסתם יהודים פשוטים בכל הדורות - לפרש את המקרא, להפוך בו, ולהשתעשע בו בדמיונות.  
המחזה בכללו הוא סיפור קורותיה של משפחה אחת, משפחת אדם ; ושלושת חלקיו - שלוש תקופות בחיי אדם : שחר חייו, צהרי חייו וערוב חייו .

חלק א' - הנקרא "החטא הראשון" - הוא השחר ובמרכזו יצרי נעורים, חטאים ועונש ;

חלק ב' - "קדמת עדן" - הוא הצהריים, ובו ענייני קיום ומשפחה, צער גידול בנים, אהבת הורים וקנאת אחים ;

חלק ג' - "סובב הולך הרוח" - כדרך טבע האדם - מן הקל אל הכבד, מן השמח אל העצוב.  

אהרון מגד

 

חלק א'
החטא הראשון - פרשת אדם, חוה והנחש בגן-עדן. חטא טעימה מפרי עץ הדעת ועונש הגירוש.   

חלק ב'  
קידמת עדן - עשרים שנה לאחר הגירוש. חיי משפחת אדם בביתה ופרשת קין והבל   

חלק ג'   
סובב הולך הרוח - עשרים שנה לאחר מות הבל. אדם בבדידותו, בערוב ימיו. פרשת קין, איסטהר ונחש.
גלגל חוזר.

תמונות מהצגה

סרטונים

בראשית

ביקורות

"כאשר פתחה 'הבימה' בשבוע שעבר את אולמה החדש והאנטימי במחזהו של אהרון מגד, התעוררה תקווה בלב רבים כי מסגרת קאמרית זו תאפשר מעתה הצגות נסיוניות שמקומן אינו די בטוח על במה הגדולה של התיאטרון. מחזאים ובמאים צעירים יוכלו מעתה "להשחיז את שיניהם" בחופש יותר ובהעזה.ההצגה בבימויו של אמנון קבצ'ניק ראויה לציון בעונה בה הצגות לא עמדו תמיד על הגובה הנדרש.

ליא קניג, שחקנית חדשה, כבשה את לב הצופים בכוחה המשחקי הלא רגיל, במימיקה שגבלה לעיתים בוירטואוזיות. הנחש המפתה קלצ'קין היה הנחש הנחמד, האמנותי והמימיקאי ביותר שראינו אי פעם על הבמה ובגן החיות. שאר השחקנים, בוכמן, נסים עזיקרי, ברוך דוד וברטונוב, שיחקו איש לפי יכולתו ואף במיטב היכולת. אריה נבון והבמאי שיוו להצגה מראה מסוגנן ואסטטי, שבתוכו ניתן משחק מלוטש, קצוב וראוי לשבח.

יורם קניוק. עיתונות התקופה. 3.08.1962

אהרון מגד מגיש לנו עבודה שאינה חסרת ברק חיצוני ושרבים ממעמדיה מפתיעים במקוריותם. ליא קניג שחקנית עולה שכבר ראינוה בכמה הצגות 'הבימה', הצליחה לכובשנו כליל במשחקה כאן, בידע ובכשרון הצליחה להשתלט היא על מגוון התפקידים שהטילו עליה ב'בראשית'. נחום בוכמן הלך ולבש דמות מגובשת, בעל צבע וחיות וככל שהלך המחזה לקראת סיומו כן נכנס הוא לנעליו של אדם.

ברטונוב היה קדוש ברוך הוא חביב עד מאוד. נסים עזיקרי גילם בחביבות שת דמותו של הבל מפונק ומפויט ואילו ברוך דוד בדמות קיין הגחמני והנזעם, הגזים במקצת בהצגת פרצוף קודר ללא צל צילה של תמורה.

ש. בן-יהודה. "קול העם". 3.08.1962