השכונה
- הצגה מספר: 213
- הצגת בכורה: 18/11/1965
- מספר הצגות שהועלו: 67
יוצרים
- מאת: יעקב בן נתן
- בימוי: יוסף רודן
- תפאורה ותלבושות: דוד שריר
- תאורה: נתן פנטורין
שחקנים
- שמעון: רפאל קלצ'קין
- שרה: שושנה דואר
- יוסף: אלכס פלג
- גבריאל: ניסים עזיקרי
- מטילדה: גילה קריב (צ'קרובה) שריר
- זלדה: עדה טל (טרייבמן)
- חנניה: דוד ברוך
- יהודה: אלכס אנסקי
- סלומון: ארי קוטאי
- אחמד: יחיאל אמיר
על ההצגה
שכונה תל אביבית בשנות השלושים של המאה העשרים.
אנשי השכונה גרים בתוך לכלוך וזוהמה, בדוחק ובצפיפות, אך אינם מאבדים צלם אנוש. לכל אחד מהם כמיהות ושאיפות ובעיקר רצון עז לצאת ולברוח מהמצב שבו כל אחד מהם נמצא. שמעון שבתאי בורח על עולם העבר, עולם הסיפורים והאגדות שבו הוא הגיבור הראשי. בעבר היה שמעון סוחר מצליח עד ש"המזל הלך ממנו" ועתה הוא מבלה כל הימים בבית הקפה ליד כוסית ערק. גבריאל, בנו, בטוח שרק באמצעות הכסף יוכל להתקדם ולצאת מהשכונה. הוא מנסה להשיג אותו בדרכים שאינן כשרות. יהודה, מאהבה של בתו, מתילדה, עובד בכריכיה במרכז תל אביב. מידי פעם עובר ברחוב בוגרשוב וחולם לגור באחד הבתים המקושטים בגינות נוי. חנניה, חברו של שמעון מצליח לשכנע אותו שיסכים להשיא את בתו מטילדה לזקן עשיר מירושלים. מדמי השדכנות מקווה חנינה להתעשר. כדי להצליח בתכניתו, הוא שולח את יהודה לירושלים שיכיר כלה עשירה.
יוסף, היחיד שהצליח לצאת מהשכונה, לא הגיע אל המנוחה והנחלה. הוא נושא בתוכו את השכונה ואינו מצליח להשתחרר ממנה.
היחידות המקבלות את המציאות ומסתפקות במועט הן נשות השכונה.
תמונות מהצגה
ביקורות
"קלצ'קין יוצר דמות בכח משחקו הרענן. נהנינו מאוד ממשחקה של שושנה דואר. זו שחקנית ממדרגה ראשונה שמשום מה אין מרבים להעסיקה וחבל. על אף מגבלות הטקסט יוצרת דמות שאנו נוטים להאמין לה על אף השגרתיות המשוועת שלה.
אשר לבימוי, יוסף רודן, היה ראוי למחזה טוב יותר דווקא משום שהוכיח כשרון ויכולת בהדרכת השחקנים במחזה הקלוש. נקווה לפגוש אותו שנית שבידו חומר טוב יותר. התפאורה של דוד שריר הייתה שגרתית מאוד.