ליל הקסמים (כובע)

"שרגא פרידמן ריתק אותנו לכל אורך "הכובע". לא קרה לו כדבר הזה מאז 'סוף המירוץ'. הוא היה גנגסטר ערמומי, מגושם ושנון כאחד. הסאדיזם שלו והמזוכיזם של חברו, שמואל סגל, היוו ריקמה אורגנית אחת. התפאורה של עודד פלג תאמה את אווירת דמדומי המוות המרחפת כאן על הכל.

לשבחו של הבמאי ראובן מורגן והשחקנים כאחד, יאמר שהם ברחו מן ההבלטה המופרזת של התנועות והמשחק והכל היה מאופק.

"ליל קסמים" של סלאבומיר מרוז'ק עושה עליי רושם של יצירה בלתי בשלה בכל המובנים, אם כי ניכר בה כשרון רב. לעומת "כובע", אין "ליל קסמים" מציע רבות. על כל פנים לא ברמה דרמטית-פסיכולוגית. ההצגה עולה איפוא ויורדת בהתאם לרמת הטקסטים.

הבמאי מורגן לא רק מבין במה העניין, אלא הוא גם מתלהב מעבודתו. שני השחקנים של הערב, שרגא פרידמן ושמואל סגל : במערכון הראשון "כובע" הם תואמים את תפקידיהם. סגל השקט והנכנע ופרידמן הרועש גועש - הם צמד חמד המעורר סלידה וחמלה גם יחד. ב"ליל קסמים" יורד המתח. פרידמן וסגל מרגישים "בחופשה" ומשחקם דליל יותר, בדרני יותר ובהחלט פשטני. ערב מהנה, הנאה של תרבות. יש צורך לערוך מזמן לזמן ערבים כאלה בתיאטרון רציני