שמשון

מתוך המחזה:  שמשון: לכל אדם בארץ הזאת יש סיפור משלו, סולם צבעים משלו. כאשר עיני עצומות קיימת בי האשליה שעדיין אינני עיוור. קרב ברמה הסורית לא היה מעולם ולא היה הטנק בוער, הטנק הבוער במלחמת ששת הימים ברמה הסורית.  בעוד שבוע אקבל כלב מחונך, מקל צבוע לבן כבר יש לי. לאן בעצם מוביל הכלב את העיוור? לפעמים מתוך הרגל אני מרים את ראשי ומביט בראי בשעת הגילוח והראי מחזיר לי את פניי שאינני רואה אותם. כאשר מאבדים עין זוכים בכלב, במקל.   בבית-החולים קראה לי תמר מתוך התנ"ך על פרשת שמשון... החברה במיטות חשבו שזו הלצה לא נורמלית. גם אני צחקתי. לעיתים אני חושב ש...שאין טעם... שאולי כדאי היה... או אולי אפשר היה להשכיב את את הזכרונות לישון כאילו לא היו... אבל אני זוכר את הקולות, את צבע האש. זוכר את הזעקות...