וולפונה
- הצגה מספר: 242
- הצגת בכורה: 01/04/1969
- מספר הצגות שהועלו: 49
יוצרים
- מאת: סטפן צוויג
- על פי: בן ג'ונסון
- תרגום: עמוס קינן, צבי רוזן
- בימוי: דיויד ויליאם
- תפאורה ותלבושות: אדריאן ווקס
- מוסיקה: מיכאל (מישה) סגל
שחקנים
- השופט: ארי קוטאי
- משרת: אמנון ברנזון, חיים באשי, טוביה טבי
- מוסקה: ניסים עזיקרי
- וולפונה: מישא אשרוב
- וולטורה: דוד ברוך
- קורבינו: ישראל בקר
- קורבצ'יו: רפאל קלצ'קין
- קנינה: אסתר גרינברג-שבק
- קולומבה: צפורה קרנר
- לאונה: נחום בוכמן
- קצין: אשר צרפתי
- שוטר: גיורא צור, יצחק כפרי
על ההצגה
וולפונה הרמאי מצליח לצבור הון ורכוש גדול בעזרתו של מזכירו המושחת והטפיל מוסקה. הוא מעמיד פני חולה הנוטה למות ובדרך זו מוציא כספים ורכוש רב. הוא מבטיח, לכל אחד מהתורמים בנפרד, למנותם כיורש היחיד להונו ורכושו.הקורבנות הקבועים של וולפונה הם עורך הדין וולטורה, איש העסקים קורבינו, קורבצ'יו מלווה בריבית וקנינה הזונה שרוצה להינשא לו לאחר שסיפר לה שהוא אימפוטנט.
העלילה היא מעגל קסמים מושחת. תחבולותיהם של וולפונה ומוסקה הולכות ונעשות משוכללות ואכזריות יותר ויותר. לבסוף פורצת שערורייה. וולפונה שנתפס בנסיון לאנוס את אשתו הצעירה של קורבינו, נלקח למשפט, אך הצדק לא נעשה. וולפונה ה"זכאי" מאשים את בנו של קורבצ'יו באונס וזה נדון למלקות על בזיון בית המשפט. מעודד מזיכויו מתכנן וולפונה נבזות גדולה וסופית, אך מוסקה, מתנגד למעשה ומנסה למנוע משותפו לעשות את המעשה משום שחש שמדובר בסיכון גדול. וולפונה לא מקשיב למזכירו המושחת ורעיונו משתלט עליו, אך הפעם הוא מרחיק לכת.
הפעם מזל אינו מאיר לו פנים. מעגל הקסמים המושחת נשבר, או בעצם נוצר מעגל חדש?
תמונות מהצגה
ביקורות
"וולפונה של בן ג'ונסון, בן התקופה האליזבטנית נכתב ב - 1606 ומבוסס על נוהג רומאי קדום שבו נהגו לתת תשורות יקרות לאנשים אמידים כדי לפתותם ולזכות בירושתם. בנוהג זה שהיה קיים גם בוונציה של המאה ה - 17, השתמש ג'ונסון במחזהו הקומי 'וולפונה' כדי להוקיע את תאוות הבצע, הקמצנות, והאנוכיות של גבוריו. זוהי אלגוריה שגבוריה קרויים על שם חיות ותכונותיהם תואמות כמובן.
העיבוד של סטפן צוויג עם ג'יל רומין שנכתב בשנת 1926 הוא קצר יותר, לשונו תיאטרלית יותר וסיום העלילה שונה. הביקורת מכוונת בעיקר כלפי החברה המחשיבה את הרכוש וההישג החומרי וסוגדת לבעלי המאה עד כדי עיוות משפט. בימויו של דיויד וויליאמס הוא מקצועי, מהוקצע, מסוגנן היטב ובעל קצב שוטף. רמת המשחק גבוהה, משכנעת ומהנה.
מישה אשרוב כוולפונה מצויין. נסים עזיקרי כמוסקה השכיל לשחק היטב את הטפיל התככן ויוזם הקנוניות השותף לוולפונה, אך אנושי ואהוד יותר. קלצ'קין כקורבצ'יו הכילי הזקן היה נפלא והוא מילא את הבמה בכל יישותו.
גם ישראל בקר בתפקיד קורבינו הגיש משחק מצויין, מלא מעברים מקנאה עיוורת לאשתו ועד להעלאתה כקורבן על מיטת וולפונה. נחום בוכמן בתפקיד לאונה היה מאוד משכנע וטוב וארי קוטאי השתלב במשחקו הטוב במשחקם המוצלח של יתר השחקנים שמניתי. בסיכום, זהו מחזה הכתוב היטב, מבויים בכשרון ובידע רב ומבוצע ע"י צוות שחקנים מצויין.
"מישה אשרוב בתפקיד וולפונה היווה הפתעה רבה. יש להדגיש כי מצוי בשחקן זה פוטנציאל קומי עשיר ובלתי מנוצל במידה מספקת ב'הבימה'. מעבריו של אשרוב מן הערמומי ורודף הכסף הצעיר אל דמות המתחלה והגוסס הם מלאכת מחשבת של משחק קומי משובח. מצויין היה גם נסים עזיקרי בתפקידו הקשה של מוסקה. מבין בעלי התפקידים האחרים, יש עוד להזכיר את הופעתו המצויינת של ישראל בקר, שהבליט בצורה עצורה ומשכנעת את קנאתו הרבה לאשתו ואת אהבתו הרבה לממון.
התפאורה של אדריאן ווקס רבת דמיון והמצאה. בסיכום, הצגה רעננה שיש בה הנאה תיאטרלית רבה ומשחק שהוא מניח את הדעת ברובו, בימוי רב דמיון והמצאה ומחזה שחרף כל עיבודיו הרבים, עדיין כוחו רב עימו כבתחילה.