הבית

  • הצגה מספר: 271
  • הצגת בכורה: 26/02/1972
  • מספר הצגות שהועלו: 37
הבית

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

אין מקום כמו הבית... קומדיה ביזארית על אינטראקציה בין ארבע דמויות קשישות אקסצנטריות ולא מתפקדות המתגוררות יחדיו בבית מחסה: הרי היציב לכאורה, ג'ק הדעתן, מרג'ורי הצייתנית וקתלין הפלרטטנית. מידי יום נפגשים הרי וג'יק , שני ידידים וותיקים בגן הממוקם במתחם בו הם מתגוררים. השניים מדברים ללא הפסקה, על שום דבר בעצם. לכאורה הם מקשיבים אחד לשני. המשותף בינהם הוא הניתוק מהסביבה.  

עם הסתלקותם מהגן תופסות את מקומם מרג'ורי וקתלין. שיחת חרשים, ממש כמו זו של הגברים. אבל בניגוד לגברים הן משוחחות בעניין החשק המיני ובנושאים נוספים שבדרך כלל אינם עולים בשיחות בין נשים בגיל שלהן. שום דבר אינו כפי שהוא נראה או כפי שהדמויות היו רוצות שיהיה עד מהרה מתברר לצופים שכמו הדמויות במחזה,  גם הם בטוחים שחייהם יציבים ונורמאלים .

תמונות מהצגה

ביקורות

"אנו רואים בהצגה זו צעד נוסף להתדרדרות 'הבימה' לכיוונים בלתי רצויים. בחירת מחזה כזה שיזכה לדעתנו למספר מועט של הצגות בלבד מכיוון שהוא נועד ליחידי סגולה שבין חובבי התיאטרון, מעידה בפעם נוספת על ניכור ניכר בין ההנהלה האמנותית של התיאטרון לקהלו. אנו מעריכים מאוד את סגולותיו החיוביות של מר פינקל אולם נראה שהוא חייב לבחון את דרכו. הוא מוביל עתה את התיאטרון לקראת תהום שפרושה אולמות ריקים, אדישות של הקהל וגרעון גדל והולך.

הצער והכאב חריפים עוד יותר מכיוון שצוות השחקנים טוב ועושה מאמץ עליון כדי להתמודד עם המעט שבמעט שיש במחזה זה. בוכמן מוכיח פעם נוספת שהוא שחקן מן הטובים והרציניים שיש לנו. הוא הדבר לגבי אברהם רונאי. תפקידו קשה יותר מאשר זה של בוכמן. רונאי מצליח בכל זאת תוך מאמץ קשה להחזיק מעמד לכל אורך ההצגה. גם משחקן של השחקניות שושנה דואר ובתיה לנצט היה ראוי למחזה טוב יותר.

בסיכום : משחק טוב במחזה חלש ומעורפל, שהוא כולו מלל. רק חובבי תיאטרון משוכנעים, ימצאו עניין בהצגה שבויימה בכשרון על ידי מייקל מיצ'ם. חבל על המשאבים החומריים והרוחניים שהושקעו בהצגה.

ד"ר אמיל פויירשטיין. "הצופה". 10.03.1972