מזל בתולה

"המחזה הישראלי 'מזל בתולה' מאת אריה חן עושה רושם בתחילתו שהוא דרמה נסערת וזועמת על רקע מאורעות זמננו בישראל. למרבה הצער מסתבר לפני רדת המסך להפסקה ובעיקר במערכה השנייה, כי אורך הנשימה של המחבר לא הספיק אלא למלודרמה בלבד. לשבחו של אריה חן יאמר, שהוא יודע לכתוב דיאלוג כהלכה. מרקם השיח ארוג היטב במשוריו השונים ויש לא מעט נקודות של מתח ועניין. כאמור, בעיקר במערכה הראשונה.

במערכה השנייה מתחילים הסיפורים להיות רבים מדי, הסבך מפותל מידי, והמוטיבציה דלילה מדי. הבמאי שמואל עצמון עשה עבודת בימוי נבונה ותכליתית. אלי סיני בנה תפאורה נאה ורות דר יצרה תלבושות שיש בהם שכנוע ואפיון גם יחד. מבין שלושת שחקני המחזה נראה לי בעיקר משחקו של נחום בוכמן בתפקיד הפלמ"חניק החוזר מן השלשום ומחפש את המחר.

את אשתו הפראית, השתיינית מגלמת מרים זוהר באפיון רהוט ושוצף ברק. לא יכולנו שלא לזכור כאן את הגלריה של נשות חברה שיכורות שהיא גלמה עד כה ובמיוחד כמובן וירג'יניה וולף. את הצלע השלישית במשולש גלמה יעל דרויאנוב - הרווקה המזדקנת שהפלמ"חניק שלה עזב אותה לאנחות בתש"ח, כאשר נשא אחרת ויצא לארצות הברית.

'מזל בתולה' איננו מחזה גדול, אבל בתקופה שמחוץ לתיאטרון הציבורי נערכות 'ברמה עממית' הצגות לעשרות שאינן אלא עיבודים או חיקויים עלובים וזולים למה שהוצג בחו"ל, ראוי לעידוד מחזה המתמודד באופן עצמאי עם המתרחש אצלנו, סביבנו ובתוכנו והוא עושה זאת ביד אמונה של כתיבה מחזאית.