ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
דלתות דופקות
- הצגה מספר: 292
- הצגת בכורה: 20/03/1974
- מספר הצגות שהועלו: 37
יוצרים
- מאת: מישל פרמו
- תרגום: צבי רוזן
- בימוי: נינה מיכואלס
- תפאורה ותלבושות: לוציה מאטש ססטופולי
- תאורה: נתן פנטורין
שחקנים
- האב: נחום בוכמן
- האם: אתל קובינסקה
- דומיניק: תחיה דנון
- דניאלה: טוני זך
- פרנסוא: אלכס קוטאי
- סבתא: בתיה לנצט
- פינקי: מרים אברון
- ארלן: פנינה גרי
- ג'ורג': ישראל בידרמן
- הזקן: היינץ ברנרד
על ההצגה
העלילה מתרחשת במשפחה צרפתית בורגנית. אבי המשפחה השמרן והפדנט, רואה בארוחות המשפחתיות הקבועות, יסוד חשוב חשוב לשמירה על קשרי המשפחה. לכן, אין זה מפתיע שפורץ משבר בינו לבין בתו הצעירה דניאלה בת ה-16, כשהיא מודיעה לו שהיא בהריון. אמה של דניאלה, אישה חולמנית ותמימה, מקבלת את ההודעה בדרמטיות קיצונית, האח והאחות המבוגרים שלה כועסים עליה בגלל המעשה, והיחידה שאצלה היא מוצאת תמיכה והבנה היא...הסבתא, שיש לה על אף גילה המופלג... מחזר. כל המשפחה משתדלת להעלים את העובדה מפני האב, שאיננו מוכן להשלים עם "קלות הדעת" של הסבתא. למצבים הקומיים והמבדחים מוסיפה העוזרת המסורה, המתערבת בגלל רצונה הכנה לעזור בכל העניינים ברגע הפחות מתאים, והגורמת בזה למהומה רבה וסיבוכים ובלבולים משעשעים ומלאי הומור.
תמונות מהצגה
ביקורות
"אנו מקבלים בברכה את הבמאית נינה מיכואלס, בתו של השחקן והבמאי היהודי הרוסי הדגול, שלמה מיכואלס, שנרצח על ידי קלגסי סטאלין בטבח 1948 שחיסל את שארית הפליטה של יוצרי תרבות יהודית בברית המועצות. הוא היה תחילה שחקן ראשי ולאחר מכן, משנת 1923, מנהל התיאטרון היהודי האמנותי במוסקבה. בימי מלחמת העולם השניה, שימש שליח רשמי לארצות שונות ולארצות הברית כדי לגייס את תמיכת היהדות למלחמת רוסיה בנאצים. משלא נזקקו לו עוד, רצחו אותו.
שתי בנותיו עלו לישראל ואחת מהן, נינה, מתייצבת לראשונה כבמאית לפני קהלינו. נקבל בברכה את אתל קובינסקא, אף היא עולה חדשה מברית המועצות. תפקידה קשה יותר מכיוון שעליה לשחק והמילים העבריות עדיין אינן יוצאות מפיה בצורה טבעית. אולם, זה יבוא וגם היא עשויה להרים תרומה חשובה לתיאטרון הן כשחקנית והן כזמרת. הטוב בצוות השחקנים הוא נחום בוכמן, ראש המשפחה שנשאר במאבקו להבטחת משפחתו קרח מכאן ומכאן.
אלכס קוטאי משרטט בצורה משכנעת את דמות הצעיר הפוחז והריק. בתיה לנצט מצליחה ליצור דמות חיה הנחרטת בזכרון ובלב בתפקיד הסבתא הזקנה בשנים והצעירה בליבה. בסיכום : הצגה משעשעת ומעוררת הדים נוגים.