אדי קינג

"בשעה שמשורר כותב שיר חדש אין לו צורך להמציא שמש חדשה, אילנות חדשים ואפילו לא מילים חדשות. הוא נוטל מן היש, אף אם היש הזה משומש לכאורה 'יד שניה', שחוק ממגע של דורות לאין ספור. די שהוא נוסך בכל זה את הבל פיו והרי לנו יצירה חדשה בעוצמת החוויה שבה. כך נוהג ניסים אלוני, המשורר הסוריאליסטי של המחזאות העברית בת זמננו, בשעה שהוא מעלה לפנינו את 'אדי קינג', נוסח מודרני של האגדה והטראגדיה היוונית על 'אדיפוס המלך'.

כשם שסגנון כתיבתו הוא ייחודי, כך גם אורח עבודתו - בכתיבת מחזהו ובבימויו - הוא אישי ומיוחד במינו. הוא כותב את מחזהו בשעה שהשחקנים עומדים מולו. אפשר לומר שהוא 'תופר' אותו עליהם, התוצאה היא מבורכת. המילים היוצאות מפי השחקנים יוצאות לא מגרונם בלבד, אלא מתוך תוכם, מתוך זהותם ויישותם. לדבר הזה נודעת חשיבות לאין ערוך במחזה מסוג זה, מחזה של משורר בעיקרו : כי מה חשוב יותר בשיר מאשר מילים, מילים, מילים...

יוסי בנאי בתפקיד אדי קינג הוא עמוד התווך של העלילה שכל הסתעפויותיה רובצות על כתפיו. המילים מדרדרות מפיו בלי הרף במקצב 'סטאקטו', הולמות בכל הפטישים. רפאל קלצ'קין ושמואל סגל גילמו להפליא את זוג הנוודים, דמויות פטאטיות, של מי שהיו, שלעת זיקנה מנסים להתעלות מאשפתות ולהתערב שוב בזרם החיים. ישראל בקר עיצב בעוצמה מרשימה את דמותו של האסטרולוג מהטלוויזה.

חנה רובינא בדמות דונה כריסטינה גילמה בהוד ובהדר ובזעם את רוח העבר, את כוחה של ההמשכיות, את חוקיות החטא ועונשו, שאף אם יתמהמה בו יבוא. שלמה ויתקין בנה תפאורה שהיא מרהיבה בלי להיות עמוסה. פולדי שצמן כתב את המוזיקה שמנגינותיה נושאות בחובן הדר ולעג עצמי גם יחד. נסים אלוני כדרכו הוא גם הבמאי של מחזהו ועשה בתחום זה עבודה ללא רבב. אכן, טוב לראות שוב על במתנו הצגת שירה וזיקוקין, ניסים אלונית.