חנה רובינא
1889 - 1980
ילידת רוסיה. נמנת עם שלושת מייסדי הבימה, יחד עם נחום צמח ומנחם גנסין ב-1917 ועם שניים עשר השחקנים הראשונים של "הבימה" במוסקבה. בוגרת הסטודיו הדרמטית של "הבימה" במוסקבה בהדרכת וכטאנגוב. עלתה לישראל עם התיאטרון ב - 1928. כל חייה שיחקה בתיאטרון הבימה. הפעם היחידה בה הופיעה בהופעת אורח הייתה בהצגה "כנרת כנרת" של נתן אלתרמן בפתיחת האולם החדש של התיאטרון "הקאמרי" ב1961. לאחר מותה נחנך בהבימה משכן רובינא: שחזור חדר ההלבשה שלה בתיאטרון וחדר האורחים בביתה הפרטי. האולם הגדול נקרא אולם רובינא על שמה. נפטרה בגיל 91.
כלת פרס ישראל והתואר אביר מסדר האמנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת בשנת 1957. כמו כן זכתה בפרס דיזינגוף, פרס גורדון, פרס גנסין ונחום צמח, פרס הוועד למען החייל, התואר יקירת תל אביב 1970 ותואר דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת תל אביב ב-1975.
ביבליוגרפיה: פינקל, שמעון, 1978, חנה רובינא - מונוגרפיה על רקע זכרונות. הוצאת עקד, תל אביב. כרמלה רובין (אוצרת ועורכת), 1988, רובינא - תערוכה בשנת המאה להולדתה. קטלוג התערוכה, בית ראובן, תל אביב, סתיו תשמ''ט. שמעון לב-ארי (אוצר ועורך), 1983, משכן רובינא. קטלוג המשכן, הוצאת תאטרון הבימה, תל אביב. גיא, כרמית, 1995, המלכה נסעה באוטובוס - רובינא והבימה. ספרית זגגי והוצאת עם עובד, תל אביב.