ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
דרייפוס
- הצגה מספר: 301
- הצגת בכורה: 12/08/1975
- מספר הצגות שהועלו: 13
יוצרים
- מאת: ז'אן קלוד גרומברג
- תרגום: תרצה אתר
- בימוי: לאונרד שך
- תפאורה ותלבושות: יוסף קרל
שחקנים
- מוריס: אלכס פלג
- מישא: אריאל פורמן
- מוטל: שמואל (מולה) רודנסקי
- ארנולד: שמעון פינקל
- זינה: ליא קניג
- מרים: תחיה דנון
- זלמן: ישראל רובינצ'יק
- ד"ר וסלבאום: אליעזר יונג
- ברוניסלאב: איתן פריבר, פבל צולצינסקי (מור)
- יאנק: מנחם עייני
על ההצגה
במאי להקת שחקנים חובבים בעיירה יהודית בפולין, בין שתי המלחמות, מחליט להעלות מחזה פרי עטו המשחזר את פרשת דרייפוס. וכך בהצגה בתוך הצגה,בריחוק של זמן ומקום, אנו עוקבים אחרי חבורת השחקנים הקטנה העוסקת בחזרות נמרצות על "דרייפוס". אלא שהחזרות נתקעו במבוי סתום. האנשים הקטנים של ה"תיאטעאר" בשטעטעל אינם מצליחים לחדור ולהבין את הדמויות שעליהם לגלם. צרפת רחוקה כמעבר לערי החושך, ומשפט דרייפוס שהתנהל ארבעים שנה קודם לכן נשכח כמעט לחלוטין, שלא לדבר על כך שהענין כולו נראה להם בלתי אמין ומצוץ מן האצבע.
תמונות מהצגה
ביקורות
"ז'אן קלוד גרומברג כתב הצגה על אודות הצגה. קבוצת שחקנים חובבים בעיירה יהודית בפולין מכינה מחזה שכתב הבמאי הצעיר שלה על פרשת דרייפוס. החיים משתלבים אירונית בעלילה המוצגת שעל הבימה - ב'הבימה'. לא ראיתי עד כה את ההצגה אשר סביבה התעורר רעש בשל ביקורות נזעמות שהתפרסמו. מכל מקום ראיתי את המחזה מוצג בגרמניה דווקא, ואני יכול להעיד שזהו מחזה מצויין, אירוני ומשעשע שראוי לו ביותר לעלות על הבימה העברית . כאמור, לא ראיתי עדיין כאן את ההצגה, אך אני בטוח שאם יש טענות, הרי הן מכוונות לביצוע בלבד.
"חבל היה לבזבז כוחות ממדרגה ראשונה כמו ליא קניג ושמואל רודנסקי למחזה שרמתו הספרותית נמוכה כל כך. אין צורך לומר ששניהם מוציאים את המקסימום מתפקידיהם. ליא קניג, קצרה תשואות במונולוג שלה באמצע ההצגה ותגובותיו של רודנסקי למכתב מוורשה הם מלאכת מחשבת. הוא גם קומי מאוד בתפקיד הכומר, אולם כל זה חומר ברמה כה נמוכה שאסור היה להביאו לבית תיאטרון לאומי.