חקירה חוזרת בענין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק

"יהודה אפרוני, המשחק את התפקיד הראשי (שהוא בעצם שלושה תפקידים) הוא שחקן גמיש מאוד. העיתוי שלו מצויין, המעברים שלו חלקים ומעוצבים היטב, השליטה שלו בבמה היא ללא דופי. הוא מצחיק מאוד בהצגה הזאת. בנוסח העברי של נסים אלוני יש הרבה הברקות וכל הצוות : אבי אוריה, שמואל וילוז'ני, שמעון כהן, אלדד כהן (המצויין), אלקי ג'ייקובס ודני פרידמן מעצבים כהלכה את הטיפוסים הגרוטסקיים שעל הבמה.

צריך לזכור שזאת עבודת בימוי ראשונה של מיכאל גורביץ' בתיאטרון הרפרטוארי וזוהי עבודה יפה, אולי באיזשהו מובן - יפה מדי. אך בסך הכל - ערב משעשע.

"חשיבותה האמיתית של הצגה 'האנרכיסט' אצלנו היא לצד גילויו של מחזאי בלתי מוכר לצופה בישראל, גם במתן הזדמנות נאותה לעשייה התיאטרונית עצמה. בראש ובראשונה לפנינו עבודת ביכורים של במאי צעיר, מיכאל גורביץ', בתיאטרון הרפרטוארי. זהו בהחלט בימוי שמגרה ביותר את הרצון להיטיב ולהכירו. גורביץ' מתגלה כבמאי בעל חוש עיתוי משובח, כבעל דמיון יוצר, כמחונן בהמצאה בימתית עשירה למדי.

באחדים מן השחקנים שהופיעו הפעם, ניתן לנו לגלות פנים חדשות באישיותם הבמתית וזהו נכס שיש להעמיק ולטפח. הדברים אמורים בעיקר בשמעון כהן בתפקידו המצויין של קצין המשטרה באבי אוריה, בשמואל וילוז'ני, ובאלדד כהן. ועם כל אלה שייך עיקרו של הערב ליהודה אפרוני. זהו שחקן מוכשר ובעל עוצמה במתית מדהימה שבתפקידו כאנרכיסט הוא מתגלה כווירטואוז ממש, שכן הוא מופיע למעשה בשלושה תפקידים שונים ובכולם מפליא ליצור דמויות אמינות ומשעשעות.

חדוות המשחק של יהודה אפרוני היא אוצר תיאטרוני בלום ואין לך למען האמת תענוג גדול יותר בתיאטרון מלחזות בשחקן מוכשר כל כך המתענג באמנותו. קשה לסיים מבלי לדבר בשבחי תרגומו של נסים אלוני שיצר לא רק דיאלוג קולח ומבריק ולא רק המצאות הפועלות בהצגה כזיקוקין דינור, אלא ברא מכח הלשון מציאות ישראלית - ואין כמדומני שבח גדול מזה למתרגם בתיאטרון.