גולים

  • הצגה מספר: 348
  • הצגת בכורה: 17/09/1981
  • מספר הצגות שהועלו: 22
גולים

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

 הסופר ריצ'ארד רואן חוזר מגלותו למולדתו אירלנד בעקבות הפצרותיו של ידיד נעוריו, העיתונאי רוברט הנד. רוברט מנסה להחיות את העבר, את נעוריו המשותפים בבית אחד עם ריצ'ארד, נעורים שהיו בהם כוח ותקוות.  הוא מנהל רומן עם ברטה, אשתו של  ריצ'ארד.  
ריצ'ארד חש משיכה אינטלקטואלית עמוקה לדודניתו החולנית של רוברט - ביאטריס, המשמשת לו כמוזה אמנותית. ביאטריס מאוהבת בבן דודה רוברט  ובמהלך הפגישות עם ריצ'ארד מתאהבת גם בו. כדי לייסר את בעלה, חושפת ברטה פרטים אנטימיים על הרומן שהיא מנהלת עם רוברט. הדמויות תלויות אחת בשניה ומגינות על חרותן בנואשות. הן סובבות סביב מרכז בלתי נראה שאינו יכול להוביל לשום פתרון, רק להפוגות זמניות או בריחה רגעית מהלחץ: לגלות. גלות ממהותן העצמית, שהיא גרועה מגלות מן המולדת.  

תמונות מהצגה

ביקורות

"זהו מחזה אישי מאוד, שבמרכזו סופר אשר הרבה מדמותו של ג'וייס עצמו שוקע בו. אפשר שהמחזה עוסק ביחסו המורכב של הסופר אל אירלנד, אך אפשר שזהו סיפורה של אהבה אומללה שהסופר ורעייתו מנסים לחדש את ימיה ללא הצלחה. מכל מקום, נושאים אוטוביוגרפיים מובהקים - שיבה מן הגלות, ידידות, בגידה - מזינים מחזה זה, מעשירים מאוד את המרקם הפסיכולוגי המורכב שביסוד היחסים בין דמויותיו - אך גם מאיטים מאוד את קצבו.

שמואל עצמון העביר אלינו את התחושה של נוכחות רגישה מעבר למילים. גם משחקם של אלכס פלג, רחל דובסון ושולמית אדר היה סביר. זהו ערב שמאמץ רב הושקע בו ואשר רמת המשחק שלו, גם אם לא מעפילה לגבהים, היא בכל זאת למעלה מבינונית. אפשר שאין זה הרבה, אך בהפקת מחזהו הקשה של ג'וייס אין זה מעט.

אליקים ירון. "מעריב". 5.11.1981

"ההצגה טובה מן המחזה והיא משתפרת במיוחד אחרי ההפסקה. אלכס פלג, שולמית אדר, רחל דובסון ושמואל עצמון, משחקים באיפוק ובעדינות , מי יותר ומי פחות, תחת שרביט הבימוי הרגיש והתרבותי של תאודור תומא. לא לעיתים קרובות נזדמן לנו בתיאטרון לראות שני אנשים יושבים ומדברים סתם כך בלי קונצים. באותם רגעים נדירים, כאשר יש להם גם מה לומר, אני פשוט שוקעת עמוק בכסאי, מקשיבה, מהרהרת, ונהנית. 'גולים' היא הצגה צנועה שיש צורך בהרבה קשב וסבלנות כדי להנות ממנה. כמו ממשקה ארוך ואיטי שטעמו משתבח לארך הלגימה השלישית.

שוש אביגל. "את". 5.11.1981