ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
סנג'ר
- הצגה מספר: 365
- הצגת בכורה: 24/12/1983
- מספר הצגות שהועלו: 136
יוצרים
- מאת: מוטי בהרב
- בימוי: מיקי גורביץ'
- תפאורה ותלבושות: פרידה קלפהולץ
- מוסיקה: שפי ישי
שחקנים
- מנשה: אורי אברהמי
- ג'ורג'י: מוסקו אלקלעי
- מירה: מיה אנגלר
- יעקב: אליעזר אפלבוים
- יגאל: יעקב אשכנזי
- מאמן: ראובן גולדווסר
- ציונה: רבקה גור
- אריה: טוביה גלבר
- סוליקה: שושנה דואר
- ז'קלין: ענת הרפזי
- ג'וני: אליעזר יונג
- שבתאי: עמוס לביא
- דני: שאול מזרחי
- פקח: מישא נתן
- צדוק: ניסים עזיקרי
- סוזאן: יעל פרל
- קובי: מריאנו קבלר
- בועז: דן תורן
על ההצגה
"סנג'ר" - עבד בעגת בתי-הסוהר והעולם התחתון. "סנג'ר" הוא, על כן, סיפור של עבדות מסוג חדש בחברה המודרנית. אנשים צעירים בשכונות מצוקה, המבקשים להשתחרר מחרדת הקיום היום-יומית, הופכים טרף קל לסוחר-הסמים, המטיל את רשותו האימתנית על כפר שלם, שליח מגיפת ההרואין המפילה חללים בכל ערב. ההרואין, סם האושר הפלאי, הופך עד מהרה לאדון תובעני אשר הכל משרתים אותו ועובדים עבורו. "סנג'ר" פורש בפנינו תמונה חברתית רחבה ומקיפה - אנטומיה של ניוון, של השפלה, של הרס עצמי, של התדרדרות גופנית ונפשית שאין למטה ממנה, של רצח. זהו צילום רנטגן חד וברור, המתאר בפרטים ובדיוק רב תהליך של שיעבוד ואבדון.
תמונות מהצגה
ביקורות
"במחזהו של מוטי בהרב העוני והמצוקה מולידים בהכרח את ההתמכרות לסם. המחזה שנכתב כמחזה ראליסטי, מציג את סיפור הידרדרותה של משפחה. אין לי ספק שבהרב רואה עצמו כמייצגם ונושא דברם של אלה שנקלעו במחזהו למעגל הסגור של מצוקה - הידרדרות - סם. אלא שבדרך טיפולו הוא מציג אותם כסטראוטיפים שטוחים חסרי כח רצון וחסרי ממשות. הרדידות, השטיחות וחוסר ההגיון הפסיכולוגי שבהתנהגות הדמויות, הם שהביאו כנראה להחלטת הבמאי לא להציגו כמחזה ראליסטי אלא לפרוש אותו כפלקט תיאטרוני.
דומה שהבמאי מיכאל גורביץ' מנסה לחפות על חולשות המחזה במעמדים תיאטרוניים מרשימים ואכן אונס קבוצתי הוא 'חזק', התאבדות באמצעות זריקה במצח - מזעזעת. 'הבימה' גייסה ל'סנג'ר' צוות שחקנים גדול ורבים בו בעלי כשרון ויכולת. דווקא שחקני המשנה - מוסקו אלקלעי ורבקה גור מגישים משחק מצויין וזאת משום שהם מצליחים ליצור דמויות שמעבר לסטראוטיפים. ליעל פרל בתפקיד סוזאן יש רגיעים יפים ומשכנעים וכן לנסים עזיקרי בתפקיד צדוק הסרסור. גם לדן תורן קטעי משחק יפים ונוגעים ללב.