בבתא
- הצגה מספר: 391
- הצגת בכורה: 24/01/1987
- מספר הצגות שהועלו: 44
יוצרים
- מאת: מרים קייני
- בימוי: תום לוי
- תפאורה ותלבושות: רות דר
- מוסיקה: סשה ארגוב
- עיבוד מוסיקלי: רפי קדישזון
- פיתוח קול: מריאן פרגר
- תנועה: סיקי קול
- תאורה: נתן פנטורין
שחקנים
- בבתא: יונה אליאן קשת
- מרים ברת יוסף: מרים גבריאלי
- שמעון בן מנחם: ישראל רובינצ'יק
- ישוע בן יוסף: אהוד (אודי) בוכמן
- ישוע בן ישוע: יובל קליין, ניר שטרית
- רחל: שושנה דואר
- יוחנן בר יוסף: אליעזר יונג
- שמעון הגיבן: אורי אברהמי
- עבד עבדת בן אילותא: דב רייזר
- אגריפינה: ליאת גורן
- ברוריה: יעל דרויאנוב
- יהודה קימבר: אליעזר אפלבוים
- בבלי: רולף ברין
- יהודה בן אליעזר: אברהם מור
- מרים ברת בעיין: טובה פרדו
- שלומציון: יעל אמיתי
- יונתן בר בעיין: אבי פניני
- אליעזר בן שמואל: חיים זהבי
- זמרת: אלקי ג'ייקובס, יעל כהן לב
על ההצגה
"בבתא", היא דרמה היסטורית מוזיקלית, המתרחשת במאה השניה לספירה, מבוססת על 35 תעודותיה של בבתא, על אגרותיו של בר-כוסיבא ליהונתן בר-בעיין ועל ממצאים ארכיאולוגיים אחרים שנתגלו ע"י פרופ' ידין, בשנים 1960/61, במערה בנחל חבר, בחוף המערבי של ים המלח.
המחזה מתרחש בין השנים 140 - 120 לספירה. החל מנעוריה של בבתא, בעיר מולדתה - מחוזא, דרך נישואיה, התאלמנותה, מלחמתה באפוטרופוסים של בנה, צבירת רכוש רב, כגון - גינות תמרים, אתרוגים ואפרסמון. נישואיה השניים בעין-גדי, התאלמנותה החוזרת, מאבקה על ירושת בעלה השני, כל זאת בתקופה סוערת של ערב מרד בר-כוכבא, ובמהלכו. אירועי התקופה אינם משמשים רקע לקורותיה של בבתא, אלא מהווים חלק בלתי נפרד ממהלך חייה ומעלילת המחזה. מחוללי המרד, כמו יהונתן בר-בעיין - פרנסו של בר-כוכבא בעין-גדי, ומתנגדיו כמו יהודה בן אלעזר - הם מגיבורי המחזה.
בבתא לא ידעה קרוא וכתוב, כל התעודות שנמצאו במערה, נכתבו למענה, או היו ממוענים אליה, אך היא היטיבה לשמרם ולהסתירם, בעת הצורך, בתוך נקיק במערה, אולי מתוך תקווה כי לאחר יעבור זעם תוכל להוציאם משם ולהוכיח את בעלותה על נכסיה. המרד נכשל. מאות אלפים שילמו בחייהם עבור הזיית החירות ההרפתקנית של בר-כוכבא ורבי עקיבא. בבתא לא חזרה למערה. כמו רבים אחרים היא הולכת שבי לרומא, הופכת לשפחה, פודה עצמה ומתקיימת "ממכירת" מרד בר-כוכבא כהצלחה שכן זה מה שהפליטים מיהודה רוצים לשמוע. במרכז המחזה עומדת בבתא, אך חייהן ועלילותיהן של הדמויות האחרות - זורמים בו זמנית, וכל אחת מהן יכולה להיות גיבורת המחזה.
תמונות מהצגה
ביקורות
"יצירתה של מרים קיני פרובלמטית מאוד בשל אורכה הכמעט בלתי אפשרי ובגלל המבנה הקולנועי שלה המתבסס על סצינות קצרצרות המתרחשות בו זמנית במקומות שונים. המשימה הקשה הזאת נפלה בחלקו של הבמאי תום לוי. בעזרת התפאורה המעניינת של רות דר, השתדל גם להתגבר על המעברים המהירים ועל הסצינות החופפות, כשהוא מייעץ לצופה בתכניה, שאם קשה לו לעקוב אחרי הפעולה הבמתית, שיבחר את ההתרחשות הנראית לו מעניינת יותר ויתרכז בה.
בבתא שעל בימת 'הבימה' היא אשה שהחיים מקשיחים אותה - היא מתאלמנת פעמיים ובינתיים מצליחה להיות גם לוחמת אמיצה בחבורתו של בר-כוכבא, אליה שייך בעלה הראשון. מבין כל הדמויות הרבות אזכיר את אורי אברהמי המצליח להישאר אנושי בתפקיד הגיבן המאוהב בבבתא. אברהם מור, בדמות בעלה הקשיש של בבתא, את ליאת גורן הרעננה מאוד בתור חברתה הטובה של בבתא, את שושנה דואר המשחקת שוב אומנת באמינות ובחום וכן את טובה פרדו, צרתה של בבתא.
"בבתא הייתה אולי האישה המשוחררת הראשונה אם לשפוט על פי התעודות שהשאירה אחריה במערה מתקופת בר-כוכבא. גם התקופה בה חיה היא מרתקת ואפשר להסיק ממנה מסקנות על מה שעם קטן יכול וצריך לעשות בין מעצמות. בגרסתו הראשונה של המחזה נראה היה כי לדמותה של בבתא יש כח מלכד, המחזיק את העניין במחזה על המישור האישי למרות הלקחים ההסטוריים. אלא שעל פי הגרסה הארוכה המוצגת עתה ב'הבימה' נדמה שמרים קיני לא החליטה אם היא כותבת מחזה אפי על גיבורה מופלאה או משל הסטורי-פוליטי שממנו עלינו להפיק לקח.