מחלת נעורים

  • הצגה מספר: 461
  • הצגת בכורה: 02/04/1994
  • מספר הצגות שהועלו: 39
מחלת נעורים

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

בפנסיאון וינאי בשנות העשרים מתגוררים מספר סטודנטים. מארי, רופאה בתחילת דרכה, מתאמצת להציל את יחסיה הכושלים עם המשורר פטראל. דזירה, האריסטוקרטית המבריקה, משתחררת מקשר אירוטי הרסני עם פראדר, הסטודנט הנצחי, והוא מתנחם בזרועותיה של המשרתת הצייתנית. אירנה, בת העניים, חדורת אמביציה לזכות בכוח ובתהילה. על כולם מנצח אלט, רופא מבוגר, "אב רוחני" לסטודנטים הצעירים.   יצר המוות המקנן בצעירים דוחף אותם להתגרות בגורלם של אחרים וממיט עליהם אסון. "נעורים שהתעוררו חייבים למצוא את דרכם בחיים", אומרת אחת הדמויות במחזה. "לא די להחלץ בשלום משדה הקרב של גיל ההתבגרות, צריך גם לנצח בו".

תמונות מהצגה

ביקורות

"אחרי כמעט עשרים שנה של צפיה מקצועית בתיאטרון, אני מתחיל לחשוד שהדרך לבאר שבע משביחה את ההצגות או אולי זו רוח הנעורים. ואכן זוהי הצגה העומדת על כל היבטיה בסימן המסתורין והסכנה שבנעורים. היא מועלית במסגרת פרוייקט של במאים צעירים ואכן מגלה במאי צעיר, עידו ריקלין, שיש לו רגישות נכונה לסגנון שהייתי מכנה אירופי, ויכולת נבונה להדרכת שחקנים, שליטה בקצב ועיצוב אווירה נכונה.

לרשותו של הבמאי עומדת קבוצת שחקנים צעירה ומרתקת : אורי רביץ, המעצב מאניירה של אומללות מסוגננת, מיכל רובין, האישה הקרה שאליה הוא הולך, אורי אברהמי, המבודר שבחבורה, רופא נטול אשליות. גם הוא מעצב מאניירה בצורה מעולה - וזה כל כך קשה לעצב מאניירה באופן משכנע. אביטל פסטרנק היא המשרתת, המקרינה תמימות ומבוכה כובשות לב.

במרכז הבמה עומדים שלושה : גיל פרנק, המהנה בעוצמת המשחק ובטירוף שבדמות, ומולו שתי הנשים שמעולם עוד לא ראיתי אותן יפות כל כך על הבמה : שרה פון-שוורצה ושירי גולן, שנחנו שתיהן ביכולת הנדירה להקרין רטט של כאב. התפקידים שלהן תובעים את מלוא המקצועיות וגם זוכים לה.

מיכאל הנדלזלץ. "הארץ". 6.4.1994