האחיות רוזנצוויג

"האמת היא שוונדי וסרשטיין המחזאית, היא בסך הכל מעין ניל סיימון ממין נקבה. עולם יהודי מתבולל, בעיות של זהות (לאומית, מינית) קצת הומור וקצת שנינות, הרבה חכמת חיים מהולה בסקס ועניינים פנים משפחתיים. יש כאן בהחלט הזדמנות לכמה תפקידים חביבים על הבמה. צריך למשל לראות איך נתן דטנר יוצר, בזכות נוכחותו הבמתית המקסימה, אשליה שיש כאן בכלל תפקיד, דמות. גם למרים זוהר, רוזינה קמבוס, ליאת גורן ויהודה אפרוני יש לא מעט מן הכח הזה.

"המבחן של הצגה כזאת הוא במידה בה היא מצליחה להפוך את הסיפור הזה, שהוא אמריקאי מאוד, לחומר אנושי שיהיה אכפת לך ממנו, למרות שבייסודו של דבר זה לא האנשים או הסיפור הכי מעניינים בעולם. יש בחומר הזה בהחלט פוטנציאל, מה גם שהשחקנים מראים כמה אפשר להשתעשע בו : מרים זוהר בתפקיד האחות הבכורה, ליאת גורן בתפקיד האחות הצעירה, יהודה אפרוני בתפקיד של פרוון יהודי מלא חכמת חיים פשוטה, נתן דטנר בתפקיד הבמאי ושרון בר-זיו בתפקיד קטן יחסית של המחזר של הבמה.

"זו הצגה שמצליחה להעביר ערב באולם הגדול של תיאטרון 'הבימה' וזה מעשה לא פשוט. אם היא תצליח - באופי הבורגני שלה - לסייע לתיאטרון להעלות הצגות כמו 'שלוש אחיות' שמשוחקת במקביל ב'הבימרתף' הרי לא אכפת לי של'הבימה' יש גם את 'האחיות רוזנצוויג', למרות שלא באמת אכפת לי מה יעלה בגורלן.