ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
זינזאנה
- הצגה מספר: 480
- הצגת בכורה: 16/12/1995
- מספר הצגות שהועלו: 28
יוצרים
שחקנים
- ירוחם: גיל פרנק
- אריה הופמן: מיכה סלקטר
- מייג'ור תומפסון: שרגא הרפז
- קפטן בריאן: ישראל בידרמן
- סרג'נט אוניל: ברוך דרור
- עלי: אורי אברהמי
- זליג: שמעון לב-ארי
- תמר: יעל הדר
- אמו של הופמן: יעל פרל
- אביו של הופמן צוויג: שלמה תרשיש
- עו"ד אלחנן פריש/ רב: חיים חובה
- אבו ענתר: אהרון צור
- סרג'נט צ'ארלי בונד: שי זביב, ג'וש שגיא
- קאדי: שי זביב, סולי שבתאי
על ההצגה
מרץ 1947, ימיו האחרונים של המנדט הבריטי בארץ ישראל. מאבקן של המחתרות בבריטים בשיאו. ירוחם איש הלח"י, ואריה איש האצ"ל, ממתינים בתא אחד למועד הוצאתם להורג בתלייה. כדי למנוע את התלייה , יהיה עליהם לחתום על בקשות חנינה מן השלטון הזר, שהם אינם מוכנים להכיר בסמכותו. השניים שונים זה מזה בנטיות ליבם, באמונתם, ובאופיים. בנסיבות אלה, של מצוקה וחוסר וודאות לנוכח המוות הקרב, צומחת ומתפתחת בין שני הצעירים, חברות שמגשרת על כל הפערים.
תמונות מהצגה
ביקורות
"זינזאנה' מספר סיפור שחשוב וצריך לספר אותו. סיפור ימיהם האחרונים של מאיר פיינשטיין ומשה ברזאני מאחרוני עולי הגרדום של ימי טרום המדינה. על הבמה קבוצה לא קטנה של שחקנים שחלקם, כמו אורי אברהמי ושמעון לב-ארי, טובים בהחלט. גם מיכה סלקטר וגיל פרנק בתפקידים הראשיים מצליחים להעביר איזושהי תחושה של ריגוש.
"בדרך שבה בוחר דביר ללכת, מסייעים לידו צמד השחקנים הצעירים גיל פרנק ומיכה סלקטר, שמבצעים תפקידים מחשמלים. פרנק מלא שתיקות רבות עוצמה, מצליח להעביר את האמונה הפנימית בלי להפוך אותו ליהיר ודוחה. סלקטר בונה דמות של נער שחצן ומלא בטחון עצמי שמתפתח לגבר המתמודד עם פחד הכליון באומץ ובכאב. רק בשביל שני אלה צריך לראות את ההצגה הזאת, למרות שלא הזכרתי עוד את העבודה המצויינת של אורי אברהמי בדמות הסוהר הערבי.
גם העיצוב הנאה של אלי סיני, התאורה המדוייקת והמתוחכמת של ג'ודי קופרמן, תורמים לריכוז המתגבר של הערב, ואילו אלי כהן, בעבודתו הראשונה בתיאטרון, מביא את העין הקולנועית המעודנת שלו, במחזה הבנוי יותר כתסריט מאשר כמחזה.